קחו דקה ונסו לבצע הערכה גסה: לכמה ניוזלטרים אתם רשומים כרגע? אחרי כמה מעצבים/מפתחים/יזמים אתם עוקבים במדיום וברשתות החברתיות? כמה תוכן מתוך כל המידע הנכנס הזה אתם תכלס מספיקים לקרוא וכמה ערך הפקתם ממה שקראתם? אני אישית הרמתי ידיים בשנה האחרונה והפסקתי כמעט לחלוטין לקרוא תוכן מקצועי באופן שוטף. אם אתם מרגישים כמוני, אתם מוזמנים להמשיך לקרוא. אסביר מה לדעתי נשבר באינטרנט, איך אני צורך תוכן היום ולסיום אשתף אתכם את המקורות אחריהם אני כן עוקב. קריאה נעימה.

לפני כמה שנים, כשעוד עבדתי במשרדי פרסום וחלמתי להיות מעצב UX, קראתי בשקיקה כל מאמר שיצא בתחום וניסיתי לשאוב כמה שיותר מידע כדי לתת לעצמי איזו שהיא וואלידיות בראיונות עבודה עתידיים. במשך קרוב לשנתיים קראתי כל מה שיכולתי על UX ועיצוב ממשקים. מכל ראיון עבודה החכמתי עד שלבסוף מצאתי את מקומי כמעצב של סטארטאפ קטן בשם Newsfusion.

ככל שעבר הזמן והניסיון שלי גדל, מצאתי שאני מתקשה לקרוא את כל החומר שאני מוצא באינטרנט, אם זה מפאת עומס בעבודה או סתם כי נגמר לי הסוס לאותו יום ואני לא רוצה לשמוע על עיצוב. מיותר לציין שזה הוביל לתחושת תסכול והרגשה שאני לא דוחף את עצמי מספיק. עד שהבנתי שאני לא עושה את זה נכון.

Information overload

כמות התוכן אליה אנו חשופים מדי יום היא רבה ועוברת בקלות מעבר למה שאנו מסוגלים לצרוך, הן מבחינת זמן פנוי והן מבחינת היכולת הקוגנטיבית לקלוט ולעבד הכל בצורה בה נוכל להפנים ולהשתמש בעתיד. המקסימום אליו אפשר לשאוף הוא לזכור שיש מאמר ששווה לקרוא בנושא כזה או אחר ש"עוד לא הגעתי אליו".

זו נקודת כאב לא קטנה, בעיקר כשאנו חושבים שאם היינו מקדישים קצת יותר תשומת לב או מנהלים את הזמן שלנו אחרת, אולי כן היינו מספיקים לקרוא כמות נכבדה מהמאמרים הללו.

שגיא שרייבר – המקים והבעלים של המגזין הצנוע בו אתם קוראים כרגע – מקדיש שש שעות רצופות כל שבוע כדי להישאר מעודכן בתכנים אותם הוא יכניס לבסוף לפיקסלינק, הניוזלטר של המגזין. זו שיטה מצויינת. בשבילו. אני מצאתי שאצלי היא עובדת פחות טוב למרות שאני כנראה אדם פחות עסוק משגיא באופן כללי.

בסופו של דבר, להעריך את עצמנו אל מול יכולות של אנשים אחרים במקרים רבים אכן יכול לתת לנו את הבעיטה התחת שאנו צריכים כדי להספיק יותר בכל יום נתון, אך במקרים אחרים זו צורת מחשבה שיכולה להוביל לרגשות אשם שלא במקום אצל אנשים שהמוח שלהם פשוט מחווט אחרת (או שהם לא בעלי בלוג עיצוב).

יותר מדי תוכן בינוני

אם בעיית הכמות היא האש, בעיית האיכות היא הבנזין. הרבה מהתוכן שפינינו זמן לקרוא לא רלוונטי לנו במקרה הטוב או פשוט בינוני ולא מספק שום ידע או תובנה חדשים במקרה הרע. האם אני באמת צריך לקרוא 22 מאמרים על Anticipatory design? האם זה בכלל משהו ריאלי שקיים או שזה רק טרנד כתיבה חדש שיעלם עוד חודש?

ואני לא סתם מפנה אצבע מאשימה כלפי מדיום – הפלטפורמה המעולה הזו פתחה את שערי הבלוגספרה לכל אדם עם דעה וקרה הבלתי נמנע מלכתחילה: כמות התוכן הבינוני עולה עשרות מונים על כמות התוכן האיכותי בה, ללא שום פתרון הנראה באופק מצד החברה להתמודד עם העניין.

היום רדאר הבולשיט שלי עובד שעות נוספות כדי לנסות לקלוט כבר מהפסקה הראשונה האם שווה לי לקרוא כל פוסט או ניוזלטר שאני עוקב אחריו ויוצא שמעט מאוד תוכן עובר את המסננת הזו בסופו של דבר. יכול להיות שגם הפוסט שלי לא עובר את הרדאר שלכם וזה בסדר גמור, אבל אם הגעתם לכאן יש מצב שנגעתי בנקודה רגישה.

אז איך בכל זאת משתחררים מהרגשת ה FOMO המעיקה הזו? הנה מה שעובד בשבילי.

ידע כללי מול Scope (תחומי המשימה) – האם אני באמת צריך לדעת את זה עכשיו?

לקרוא סתם כך בשביל ידע כללי זה נהדר ואני ממליץ על כך בחום, אבל בשנים האחרונות מצאתי, כמו רבים מאיתנו, שעדיף לצרוך תוכן הקשור ישירות לטבלת המשימות שלי בעבודה.

כיום, איני מוצא סיבה לשבת ולקרוא תוכן מקצועי כ"הכנה לעתיד", וכתוצאה מכך צמצמתי בצורה דרסטית את כמות החומר המקצועי שאני קורא "סתם כדי לדעת". אפילו מאמרים העוסקים בענייני המקרו של עבודה בהי-טק (מנהיגות, ביטחון, יזמות, איך להציג רעיונות ולמכור את העיצובים שלי למחלקות השונות בחברה) למדתי לחפש ולקרוא רק כאשר זיהיתי חיכוכים כאלו או אחרים בחיי המקצועיים. בקיצור, זה לא רלוונטי עד שזה רלוונטי.

התברכתי בזיכרון אסוציאטיבי טוב, לכן מצאתי שמתאים לי לשמור ולקטלג מאמרים רלוונטיים לעתיד לזמן בו אצטרך אותם. גישה זו עוזרת לי לשחרר עצמי מהצורך לקרוא תוכן באופן מיידי או ליצור לעצמי נקודות זמן "מלאכותיות" בהן אני קורא מאמרים מקצועיים, דבר שפשוט אין לי מוטיבציה לעשות.

המוטיבציה שלי בשיאה כאשר אני צריך ללמוד על פרויקט עליו אני עובד באותו זמן ובהתאם גם יכולת הריכוז שלי (אני ילד ADHD ואנחנו תמיד טובים יותר במה שאנו עוסקים בו עכשיו)

שתי פלטפורמות שעוזרות לי מאוד לארגן את התוכן הן Pocket ו Feedly, בהן ניתן לשייך תגיות או Boards ולשמור בהן את המאמרים בצורה נוחה לגישה.

בכל אופן, זה מביא אותי לנקודה הבאה.

ניסיון אישי זה הכי הכי. לקרוא מספיק כדי לקפוץ למים בלי לטבוע

יתרון נוסף של לקרוא תוכן רק כשאני צריך אותו הוא, שאני יכול ישר ליישם את התובנות החדשות שרכשתי, לטעמי כך תהליך הלמידה מהיר יותר ובמקרים רבים אף עם מינימום טעויות בדרך בגלל שהמחקר עוד חם מהתנור. אני לא יושב שבוע וקורא כל בדל אינפורמציה על תהליך מסוים. אני מעדיף לקרוא מספיק כדי להתחיל לעבוד וסומך על עצמי שאת השאר אלמד על הדרך.

בנושא זה אני חייב להמליץ על הספר המעולה של אריקה הול, "Just enough research" שמאוד עזר לי לפתח גישה אפקטיבית למחקר ולימוד בין אם זה למידת השוק של הלקוחות שלכם או ידע נחוץ לבניית פיצ'רים ומוצרים שונים.

בטחו בחבריכם המעצבים – הם כנראה יודעים מה יעניין אתכם

החלטתם לעקוב אחרי ניוזלטר או פרופיל מרחבי הרשת? סחתיין. שמרו עין פתוחה על התוכן שלהם שאכן הוא רלוונטי לכם לפחות 80% מהזמן. להפסיק לעקוב זו פעולה שרבים מאיתנו פשוט לא עושים מספיק והתוכן הבינוני ממשיך לזרום לתיבות הדואר שלנו.

אני ממליץ למצוא מעצב או המעצבת שאתם סומכים עליו/יה – מרחבי הרשת או חברים קרובים – ולעקוב אחרי מה שהם עוקבים. רוב הזמן, אם תבקשו יפה, אנשים ישמחו להמליץ לכם על תכנים ראויים ובמקרה בו אין לכם קשר ישיר עם אותו אדם, נסו למצוא את חשבונות המדיום/פייסבוק/טוויטר שלהם ותקראו את התוכן שהם משתפים. האמת שזו המסננת הכי טובה שאני מכיר כיום כדי למצוא תוכן טוב וראוי לקריאה.

במקרה הזה אני יכול להגיד – עם יד על הלב וללא טיפת ציניות – הניוזלטר של פיקסל פרפקט הציל אותי כבר ארבע פעמים עם תוכן שהיה רלוונטי ישירות למשימות שהיו לי בעבודה באותו זמן. בסוף הפוסט אשאיר לכם את הרשימה האישית שלי אך אני יכול לומר לכם כבר עכשיו שפיקסלינק תהיה בראשה.

יש לי עוד תחומי עניין בחיים, דאמיט!

רבות נכתב על Ego Depletion, התאוריה שהיכולת המנטלית שלנו לבצע משימות יורדת ככל שהיום נמשך. זו תאוריה מעניינת שאני בהחלט נוטה להסכים איתה, אבל אני לא חושב שאדם צריך להיזרק על הספה כדי "להחלים" (למרות שזה ממש כיף).

המעצב טוביאס ואן שניידר כתב מאמר נחמד על איך הוא דוחה דברים לאחר כך על ידי כך שהוא עובד על דברים אחרים במקום. זו השיטה שאני עובד בה מאז שהתחלתי לעצב ב- Newsfusion והיא עוזרת לי לשמור על טריות, חדות וביקורת עצמית במשימות שלי. אבל בסוף יום העבודה, כשסקץ' נסגר – הוא נשאר סגור. את מעט משאבי המוח שנשארו לי אני אוהב להוציא על להיות עם המשפחה שלי, לקרוא ספר או להרים דברים כבדים בחדר הכושר.

אז אחרי מה בכל זאת אני עוקב? רשימה קצרה של ניוזלטרים ופרופילים

מעצבים מעניינים

מבחינת מעצבים, אני אוהב לעקוב אחרי אנשים שלא כותבים יותר מדי אך שלפחות 80% מהתוכן שלהם רלוונטי לי (מצטער, טוביאס, זה לא אתה זה אני).

• Julie Zhuo – מעטים כאן לדעתי לא שמעו עליה. ג'ולי עובדת בפייסבוק כבר למעלה מעשור, התחילה כמעצבת, עברה לפיתוח ואח"כ לניהול צוות משל עצמה וכיום מנהלת מספר צוותים. היא כותבת מחוננת ויודעת להעביר בצורה אמפטית את חוויותיה בכל אחת מנקודות הציון בדרכה. הפוסטים שלה מעולים בין אם רק התחלתם את דרככם או שאתם בעלי ניסיון של שנים.
• Erik D. Kennedy – מעצב פרילאנס מסיאטל שמצאתי לפני כמה שנים, אחת הסיבות שהוא עדיין ברשימה שלי היא כי יש לו פוסטים טכניים מגניבים ומלאי עצות איך לשפר את הקראפט שלי כמעצב. הפוסטים שלו יכולים להיות ארוכים לפעמים, אבל תמיד שווים את הזמן שלי.
• Mat D. Smith – מעצב ובעל עסק עצמאי ללימוד UX. לפני שנה הקים פרוייקט אישי של לימוד UX אונליין מלא בסרטונים ומערכי שיעור אותם ניתן ללמוד און ליין (בתשלום כמובן). הוא עובד בעיקר על אילוסטרייטור אבל אני לא שופט אותו :) דרך אגב, את כל הסרטונים כולל את בניית האתר והתוכן הוא עשה לגמרי לבד. צילום, עריכה, פיתוח, תוך כדי שהוא ממשיך לתת שירות ללקוחות שלו. הבחור מטורף.
• Meng To – מקווה שלא צריך להכיר לכם את ה Nomad שסקץ' חייבת לו לא מעט לאחר שעזר להרים אותה לאן שהיא היום. בנוסף, מנג כתב את הספר האון-לייני המעולה Design+Code, בו הוא מלמד איך לעבוד עם סקץ' ו Xcode ולבנות את אפליקציית ה iOS הראשונה שלכם. הוא קצת נעלם בחודשים האחרונים אבל שווה לעקוב אחריו בכל זאת.
• ליאור פרנקל – ליאור לא צריך שום הצגה ממני, הבחור מצליח לעשות ג'אגלינג מדהים של בין 4 ל 310 פרוייקטים שונים בבת אחת ולמרות שלא כל התכנים שלו רלוונטיים לי אישית, אני משתדל להאזין לפודקאסט שלו כי אני חושב שהוא פשוט מראיין מצויין שיודע לשאול שאלות חכמות ונכונות ולמקד את השיחה. הוא הקים את קבוצת הבעט-לי-בתחת הפופולארית בפייסבוק "אנשי העולם החדש" שגם עליה אני ממליץ בחום.

ניוזלטרים

• פיקסלינק – כאילו, דה?! לכו להירשם עכשיו! ברצינות עכשיו, הניוזלטר של שגיא חוסך לי המון זמן כי הוא אוסף תוכן באמת איכותי מרחבי הרשת. סמכו על שגיא.
• HackingUI – המגזין השני של שגיא (ביחד עם דייויד טינטנר) הוא בעל ערך משל עצמו ופונה בעיקר ליזמים מתחילים ומנוסים. בנוסף ללינקים השבועיים על עיצוב, פיתוח ויזמות, המגזין מוציא את Hacking Revenue, ניוזלטר המתמקד במרקטינג ו Business growth, אמנם פחות מדבר אלי אישית אבל מרכז תכנים אותם אתקשה למצוא בעצמי.
• Sidebar – הפרוייקט הצדדי של סשה גריף ישלח לכם 5 לינקים כל יום, העוסקים בטווח הרחב של העולם הדיגיטלי, מיזמות, עיצוב, פיתוח, מרקטינג ועוד. קצר, קולע ושווה לעקוב.

חינמיים ומשאבים למעצבים:

ניוזלטרים כאלו לרוב "מלכלכים" לנו את תיבת המייל אבל הם קלים לסריקה ואם אין בהם משהו מגניב אני פשוט מוחק.

• Sketch app sources – מאות חינמיים לסקץ' מפלאגינים ועד טמפלטים שונים.
• UI movement – אחלה משאבים והשראה לאנדרואיד.
• Creative Market – קניתי שם לא מעט חומרים. המון ברגיינים ומבצעים שווים.
• The Web Designer – תכלס, אני עוקב אחרי זה רק למקרה ששרייבר פספס משהו :)
• Epic Pexels – חינמיים מעולים לתוכנות אדובי וסקץ'.
• Visual Hierarchy – אתר מצויין עם משאבים מעולים, אם כי מעט יקרים יותר.

כמו שאתם רואים אני משתדל לשמור על רשימה קצרה ועניינית שלא תעיק עלי ואפילו מצאתי כמה מקורות שהסרתי עצמי מרשימת התפוצה שלהם תוך כדי כתיבת הפוסט. מן הסתם, יש עוד מקורות מעולים שם בחוץ אך כאן אני מרגיש שפיקסלינק ו HackingUI מכסים את הדברים החשובים.

האם גם אתם מרגישים מוצפים בתוכן? איך אתם מתמודדים? נשמח לנהל דיון בתגובות.

מקווה שהפוסט הזה יעזור לכם לתעדף את רשימת הקריאה שלכם באופן טוב יותר. תודה שקראתם.