הכנס השנתי של UXI Live נערך הפעם במתחם האירועים המרשים LAGO בראשון לציון, הצופה אל האגם. לא רק המתחם הרשים את הבאים, אלא גם התכנייה העמוסה בכל טוב: השנה היו יותר מ-20 הרצאות ב-3 מסלולים Designer, Manager ו Adventurer. דבר הגרם לצופים לדלג מאולם לאולם בניסיון להספיק לשמוע כמה שיותר, ובהחלט היה קשה לבחור.
לאחר הרישום, קיבלה את פנינו ארוחת בוקר קלה, אליה נוספו קפה ועוגיות (הנחוצים כל כך בשעה זו) ואחריה נכנסנו לאולם מלא כמעט עד אפס מקום. ברק דנין, יו"ר ארגון חוויית משתמש ישראל, עלה לברך את הבאים ולירות את יריית הפתיחה של הכנס. ברק סיפר על החזון שמאחורי כנסי UXI Live והעלה הצעה לבמה פתוחה – כל אחד מהיושבים בקהל הוזמן להציע לצוות מארגני הכנס את הסיפור שלו בשביל הרצאות השנה הבאה.
לנוחיותכם, תוכן עניינים שיאפשר לכם לדלג בין סיקורי ההרצאות:
Maria Giudice
אורן שמיר
עדי בינדר
יסמין גלקר וייסבורד
שי בן-ברק
לאה גודלברגר
נועה דנון
רבקה משה
שגית סיגל
רוית בר-נור
שגיא שרייב
ענבל מירון
הילה צימרמן
ירון פלקס
מיקי פרידמן
גדי מיקלס
Bob Baxley
גל בר דעה
Remaking the Making Company: Moving from Product to Experience | Maria Giudice
הראשונה לעלות לבמה הייתה Maria Guidice. מריה היא VP Experience Design בחברת Autodesk, גיוס אמיץ של החברה במטרה ליצור חוויית UX אחידה לאורך כל מוצריה. מריה שיקפה מצב בו חברות גדולות מתעוררות ומגלות שהתמקדות בפיתוח טכנולוגי צריכה לבוא אחרי הבנת קהל היעד, מה הוא רוצה, צריך ואוהב.
בהרצאתה סיפרה מריה על הטקטיקות בהן היא נקטה על מנת להפוך את החברה מחברה מוכוונת מוצר לחברה מוכוונת חוויה. בין היתר: בניית קהית בעזרת מסיבת השקה של "העיצוב בחברה", שיתופי פעולה עם הלקוחות, ניתוח כמעט סיזיפי של כל מוצרי Autodesk לצורך יצירת שפה משותפת ובקרת איכות מוקפדת על התוצרים – AKA Don't Ship Shit.
בנוסף ביקשה מריה להתחיל לקרוא למשתמשים "אנשים" ולא לשאוף לבנות MVP-Minimum Viable Product אלא MLP – Minimum Lovable Product אם אנשים אוהבים את המוצר, טענה מריה, הם יסבלו את שאר הדברים אשר אינם בסדר.
People, not users" – Maria Giudice" (צילום: פלג אלקלעי)
החזית הבאה ב-UX: הקרב על האסטרטגיה | אורן שמיר
אורן, Lead UX ב Uniq UI, התחיל את הרצאתו בשאלה אותה אנחנו שואלות עצמנו כל הזמן: "למה כל כך הרבה מוצרים מפספסים את המטרה"? ולשם הדגמה הביא את בנין המשרדים החכם The Edge, אשר על אף חזונו האוטופי, פספס במהותו גורמים אנושיים בסיסים.
לדבריו, הפתרון לבעיה טמון ביצירת אסטרטגיה ברורה הנגזרת מהבנה מעמיקה של הבעיה אותה פותרים.
על מנת להבין תהליך נכון יותר, אורן הציג קונספט ואסטרטגיה אלטרנטיביים לבניין חכם. האסטרטגיה הורכבה מ 4 חלקים: חזון (להיות הבניין שהכי נעים לעבוד בו), הערכים (עבודת צוות, תחושת שייכות וכדומה), קהל היעד (מהנדסי תוכנה בחברה בינלאומית) ומדד עיקרי (שימור העובדים). לאחר שהאסטרטגיה נוסחה בבירור התוצאה היתה שונה לחלוטין: הבניין הזמין לך מונית כשיצאת מאוחר מפגישה והציע לך להיפגש עם אנשים במסדרון במקום לשלוח מייל.
לסיכום, אמר אורן, מאפייני חוויית המשתמשת הם החוליה החסרה, הם יכולים להבין את המוטיבציה של המשתמשים, לתרגם אותה לאסטרטגיה ולמנוע מהחברות להפוך למפעלי פיצ'רים.
אורן שמיר – "It's not about the features" (צילום: פלג אלקלעי)
כלים וטכניקות לקבלת החלטות מבוססות נתונים בעיצוב המוצר | עדי בינדר
הרצאתו המרתקת של עדי, Design & UX Director, moovit, הייתה מורכבת משני חלקים.
בחלקה הראשון הציג עדי את הדרך בה רותמים נתונים לצורך קבלת החלטות באפליקציית התחבורה הציבורית Moovit. חתכים, פילוחים, מיפוי ה-flow באפליקציה, A/B Testing ועוד עוזרים להפוך כל השערה להחלטה אשר לה סיבה טובה ואף גיבוי מספרי.
בחלקה השני הציג עדי את שיטת ה Fibo המבוססת על ההרמוניה של סדרת פיבונאצ'י. בעזרת שיטה זו ניתן למדוד ולבצע החלטות מושכלות אודות גדלים של אלמנטים שונים על המסך, צבעים, טיפוגרפיה ואפילו למצוא את המיקום האופטמלי של יצירת אמנות או יחידת מדפים על קיר.
עדי גם הכין גרסה להורדה בחינם שתוכלו להשתמש בה בעיצובים שלכם!
עדי בינדר – "Data solves arguments" (צילום: פלג אלקלעי)
לאחר משב הבוקר, חטפנו עוד כוס קפה והתפזרנו בין המסלולים השונים. מסלול ה- Designer הביא איתו הרצאות וגישות שונות אודות תפקיד המעצב כיום. מסלול ה- Manager נתן השראה למנהלים בתחום, אך לא רק, עם שיטות עבודה מעניינות ודילמות אתן אנו מתמודדים כמעצבים. ומסלול ה- Adventurer עם הרצאות קצרות ופרקטיות.
תומש מנחה את מסלול ה Adventurer (צילום: פלג אלקלעי)
להלן סיקור קצרצר של ההרצאות שהספקנו להשתתף בהן במסלולים השונים:
מה השאלה: למה הצוות שלך לא באמת יודע לשאול שאלות? | יסמין גלקר וייסבורד
יסמין, מנהלת פיתוח עסקי ושיווק Unique UI, תיארה מצב בו נוכל לייצר שאלות שיפתחו בפנינו ערוצי תקשורת חדשים בהם נמצא אמפתיה, אנושיות ואכפתיות.
תחילה, יסמין חלקה עימנו ניסוי פרטי אותו ערכה: היא עקבה אחר בת ה-3 שלה במשך יום שלם מהבוקר ועד הערב וספרה את השאלות שהילדה שאלה. נספרו מעל 400 שאלות. מנגד, הספירה שבוצעה במשרד העלתה תוצאה של כ-50 שאלות. בעקבות זאת, הציגה יסמין מחקרים המראים שאחרי גיל 4 אנחנו מפסיקים לשאול שאלות ומקבלים את העולם כפי שהוא.
כששואלים שאלה יש הרבה פרמטרים המשפיעים על התשובה אותה נקבל. בין הפרמטרים:
– האם השאלה נשאלה לבד או בקבוצה
– טון
– תזמון
– מקצב
– מטענים רגשיים שהיו שם קודם
– שפת גוף
– במה התמקדו העיניים שלנו כששאלנו את השאלה.
יסמין מגדירה שאלה טובה כשאלה המייצרת תשובה העוזרת לנו והמייצרת אצל הנשאל אמון, אמפתיה ורצון לספק מידע.
שומרי הסף | שי בן-ברק
שי, מאפיין חוויית משתמש, UXD, מזכיר לנו שיש לנו תפקיד חשוב – אנו שומרי הסף ועלינו לשמור על המשתמשים מפני מוצרים לא ראויים.
שי מציע ארגז כלים לשומרי הסף: לבדוק האם המוצר מביא לניצול זמן מיטיב (timewellspent), לנסות לחשוב על תסריטים פחות אופטימיים – "האם ארצה שהקרובים לי ישתמשו במוצר?" ולנסות וליצור "אפיון בר קיימא", אפיון הנותן מענה לצרכים בהווה בלי לפגוע בקהילה וביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם.
שי בן ברק (צילום: פלג אלקלעי)
אז מי בעצם אחראי על המוצר? | לאה גודלברגר
לאה, VP Product, IT Central Station, העזה לדבר על מה שאנחנו מתחמקים ממנו – המתח בין מנהלי המוצר למעצבים.
מצד אחד מנהלי המוצר מרגישים שהמעצבים לא יודעים מהן המטרות העסקיות, אין למעצבים קשר עם לקוחות הקצה ועושים החלטות לא על בסיס נתונים מוצקים.
מצד שני, המעצבים מרגישים שהם יכולים לתרום הרבה ויותר, אך מעדיפים להשאיר אותם כביצועיסטים ולא נותנים להם קרדיט. הפתרון? שקיפות ושיתוף. לעבוד ביחד, לשתף האחת את השני בכל שלבי התהליך ולשים את האגו בצד.
נינג׳ות יש רק ביפן – הקשיים, הטעויות וההצלחות שלי בניהול צוות UX | נועה דנון
נועה, מנהלת צוות חוויית משתמש ב HPE, סיפרה על הקשיים וההצלחות שלה בניהול צוות UX.
מטרת העל שהיא הציבה לעצמה הייתה ליצור מקום שכיף לעבוד בו. ולכן היא העניקה לצוות אחריות בתעדוף המשימות, מצאה דרכים להוריד את כל מה שמפריע לתהליך העבודה, השאירה את קבלת ההחלטות לאנשים עצמם והשקיעה בהדרכות וקידום הקריירה של העובד.
בנוסף, נועה שיתפה אותנו בתהליך גיוס עובדים מוצלח: על כל הצוות להיות מעורבים בתהליך ולהבין מהן התכונות הקריטיות הנדרשות של העובדת החדשה ואיך היא תרחיב את הכישורים והיכולות של הצוות.
נועה דנון (צילום: פלג אלקלעי)
UX גורמה בניחוח UI: מסקנות מה-POC במטבח של האלפיון העליון | רבקה משה
רבקה, Art Director בחברת UI הציגה קונספט למסך מגע המשולב בתוך משטח השיש במטבח.
היה ניתן לראות בבירור שהצוות נהנה לעבוד על הקונספט וראוי לציין את המסקנות המעניינות והפתרונות היצירתיים אותם היא הציגה בעקבות מחקרי שמישות.
באיזו שפה הממשק שלכם מדבר? | שגית סיגל
שגית, ראש צוות UX ב- Thomson Reuters, הציעה מספר דרכים אשר ינגישו את המוצר שלנו לאלו אשר אנגלית היא לא שפת האם שלהם: שימוש ביותר תמונות, הימנעות מסלנג וקיצורים, פישוט השפה ככל האפשר וצמצום הטקסט.
אם נבחן את הממשק שלנו מול משתמשים שאינם דוברי אנגלית, נוכל לשפר את החוויה שלהם בממשק ולמנוע מהם את תחושת ה-"not included" המתסכלת.
שגית סיגל (צילום: פלג אלקלעי)
מי מפחד מפיבוט? | רוית בר-נור
רוית, Product-UX Strategist, יצרה בהרצאתה הקבלה בין תהליך התמודדות עם שינוי המוצר לבין 5 שלבי האבל של קובלר-רוס.
גם שם וגם שם נשמטת הקרקע תחת רגלינו. היא מציעה לנו להמשיך להיות בתנועה, לנסות לא לקפוא מפחד ולנטרל את השיח השלילי ע"י החלפת "לא" ו"אי אפשר" ב"אולי" ו"אני אנסה".
בנוסף, ברגע שיוצרים תוכנית עבודה ברורה ומתחילים לעבוד, באופן טבעי המצב משתפר.
איך כתיבה על עיצוב הקפיצה לי את הקריירה (וגם את חיי הנישואין) | שגיא שרייבר
שגיא, המייסד של המגזין הזה – פיקסל פרפקט, מייסד המגזין בחו"ל – Hacking UI, וה-The Side Project Accelerator, פתח את ההרצאה בתרגיל מפתיע. הקהל קיבל הנחייה לעצום את העיניים ולחשוב על משהו מעניין שלמד בזמן האחרון, בין אם זה בעבודה, ביומיום או כאן בכנס הנהדר הזה. לאחר כחצי דקה ביקש שגיא מאלו שמוכנים לעמוד ולספר על הדבר החדש שלמדו. מספר ידיים הורמו לאוויר, ואז שגיא גם נידב כמה אנשים מהקהל. אז, שגיא ביקש מכולם להוריד את היד, וההרצאה התחילה בתיאור החוויה הזו, שכולם הרגישו יחד בקהל. גם אלו שהרימו את היד, וגם אלו שלא. ההתרגשות הבלתי צפויה הזו, ההתחייבות הפומבית, היא זו ששגיא רצה שנזכור, ונעבוד עליה תמיד בשביל לעשות את המאמץ ולבצע משימה שנראית גדולה עלינו בכמה מידות.
בשורה התחתונה, עלינו ללמוד לזהות ולהזמין אלינו תמיד את הפרפרים בבטן, ולזרום איתם. כי זו בדיוק הדלת להתפתחות האישית.
שגיא הדגיש שמה שעבד לו לאורך הקריירה עם כל מיזם (ומה שהוא לאחרונה גילה שעבד ליזמים רבים אחרים באמצעות הפודקאסט שלו בחו"ל ) – זה גישה שהוא קורא לה Commit First,Carry out Later. ההרצאה של שגיא תהיה זמינה כאן במגזין בקרוב בפורמט של מאמר + פודקאסט. נקשר מכאן שהיא תהיה מוכנה.
שגיא שרייבר (צילום: פלג אלקלעי)
אז למי המוצר שלכם *באמת* אמור לפנות: למשתמשים או למי שמשלם עליו? | ענבל מירון
ענבל, מנכ"לית Kidkedoo, התמודדה בעבודתה על אפליקציית הילדים Wikids עם השאלה "למי המוצר אמור לפנות: למשתמשים הילדים או ללקוחת שהם ההורים"?
המסקנה הייתה כמובן לדאוג לחוויה טובה לילדים, אך לזכור שגם אם הילד נהנה, ההורים קונים בעיקר לעצמם כאשר הדבר תואם את הערכים שלהם.
האבולוציה של פלטפורמות הקזינו באינטרנט – כך המצאנו את עצמנו מחדש | הילה צימרמן
הילה, מנהלת מוצר בחברת 888, העלתה את אחד הנושאים הכי בעייתיים בחברות מוצר ותיקות – שינויים גדולים במוצר מביאים איתם אינסוף דעות ובעלי עניין, שמקדמים מצידם הרבה מאד קבעון ופחדים מהלא נודע. במהלך ההרצאה שלה היא סקרה את הבעיות האלה זו אחר זו אל מול פרויקט הקמת פלטפורמת המשחקים החדשה של החברה, תוך כדי שהיא מפרטת את התסכולים הגדולים מכך, והפתרונות שנמצאו בתהליך העבודה שלה. התובנות המרכזיות שלה סוכמו לכדי כמה פעולות פשוטות:
אם יש לכם יותר מדי גורמים שמעורבים בפרויקט – התנתקו מהאגו ותנו לכולם במה, תנו להם להיות מאפיינים לרגע.
על מנת לצאת מהקבעון של המוצר הקיים – הטילו ספק בכל מה שאתם מכירים, שאלו שאלות על הכל, ואל תפחדו להעז.
כדי לזכות באהדת בעלי העניין ולקבל אור ירוק לשינויים גדולים, זכרו את מה שלעתים הוא מובן מאליו – תמונה אחת שווה יותר מאלף פגישות ומסמכי אפיון. עדיף להציג עיצובים בשלבים מוקדמים ככל האפשר, כי זה מה שיעשה את השינוי האמיתי בפרויקט.
צוות של איש אחד: מה למדתי מהקמה של מחלקות UX מהבסיס | ירון פלקס
כמובילי ה-UX בארגון אנחנו מג'נגלים בין הפיתוח, מנהלי המוצר, ה-CTO, מעצבים גרפים, כתב טכני ועוד. ביום הראשון שלנו בתפקיד (מזל טוב!), המנהלים כבר יודעים על מה אנחנו "צריכים" לעבוד, אז קדימה 48 שעות חפיפה ולעבודה! אז זהו… כדאי שלא :) בהרצאה סיפר ירון על האתגרים והחוויות שלו בהקמת צוותי UX בהיי-טק וסיפק את התובנות שלו מהתהליכים שעבר.
Once upon a data – מעומס מידע לסיפור משמעותי | מיקי פרידמן
מיקי הוא מנהל מוצר ומאפיין חוויית משתמש בVaronis. הוא סיפר איך לוקחים המון מידע והופכים אותו לסיפור – סיפור שיאפשר למשתמש להתמקד במידע הרלוונטי, להבין ולהתחבר למשמעות שלו ובהמשך לדעת מה לעשות איתו.
הסיפור בממשק מתחיל במידע ממוקד, אותו יוצקים לתוך הקשר (context) שנותן לו משמעות. ביחד הם מובילים לתובנה שמהווה את שיא הסיפור. התובנה היא משהו חדש ומשמעותי שהמשתמש לומד והיא מניעה אותו לפעולה (שמייצרת ערך למשתמש).
מיקי הראה שמאותו סט מידע אפשר לייצר הרבה סיפורים והציע לנו להתחיל לבנות את הסיפור דווקא מהסוף להתחלה: לבחור ערך שנכון לנו אסטרטגית, על פיו לבחור את הפעולה הרצויה, ממנה לגזור את התובנה שתניע אותה וממנה לבחור את המידע וההקשר שיוצגו.
חדשנות מביאה תוצאות – ככה יוצרים היום חוויות | גדי מיקלס
גדי, Head of Rich Content Platform ב- ebay, הציג בהרצאתו את קונספט החדשנות המדלוורת.
גדי הסביר על העיקרון המרכזי בו הרעיון הוא רק החלק הקטן בחבילה, ואילו עיקר העבודה הינו ניהול פרויקט אופרציה על שלל מרכיביו. במהלך ההרצאה ראינו מהו רעיון טוב, מדוע הוא לא חייב להיות בהכרח הרעיון שלנו, כמה חשוב לצאת לדרך עם פיילוטים גם כשעדיין אין לנו תוכנית עסקית ברורה, ועל הצורך בחיבור הפרויקט ל- KPI רלוונטי אשר פותר בעיה עסקית ממשית. כמו כן, גדי דן במהלך ההרצאה במספר כללים חשובים לבחינת השותפות ובחירת הפרטנרים שלנו לתהליך, הן מחוץ לחברה והן בתוך החברה. במהלך המצגת ראינו מספר דוגמאות לפרוייקטי חדשנות גלובליים גדולים שקבוצתו ביצעה בשיתוף עם חברות סטארט-אפ ישראליות בתחומי עיבוד תמונה ווידאו, וראינו כיצד פרויקטים כמו shop-the-look ו – shop-the-video שינו את חווית המשתמש באיביי והובילו לפרויקטי חדשנות נוספים ורחבים יותר, ע"י מינוף טכנולוגיה, יצירתיות, ותהליך אופרטיבי ניהולי מקיף.
אחר הצהריים, עייפות אך מרוצות נתכנסנו שוב באולם הגדול על מנת לשמוע את הרצאות מושב הצהריים.
Constraints, Conditions and Conviction: Even Genius needs a push | Bob Baxley
את המושב פתח Design Executive, Bob Baxley אשר ייעץ לחברות כמו פינטרסט, אפל ויאהו, עם הרצאה אודות חשיבות המגבלות, התנאים והאמונה בדעתך – כללים אשר הביאו לתוצאות מרשימות לא רק בעולם פיתוח המוצר אלא גם בהיסטוריה האנושית.
הצלחת הספרים של ד"ר סוס שמורה בחלקה למגבלות אוצר המילים שהוטלו עליו. שיגור הספוטניק אל החלל היה דוגמה לתנאים המאפשרים זיהוי מיקום הלווין, ובעזרת שימוש יצירתי סייעו לאחר מכן לזיהוי צוללות. ובפרויקט "אפולו" מהנדס אמיץ העז לשלוח מכתב המציג דעה המנוגדת לדעת הרוב אודות הדרך הנכונה להביא אדם אל הירח.
לכן, כדאי לבחון אילו מגבלות ותנאים קיימים עכשיו בתחום בו עוסקים ולעמוד מאחורי ההחלטות שלנו.
User research will not always lead to disruptive products" – Bob Baxley" (צילום: פלג אלקלעי)
Building a bank from scratch | גל בר דעה
את הכנס סגר גל בר דעה מהבנק הדיגיטלי Pepper. גל חלק עימנו את הדרך אותה עבר בנסיון להקים בנק חדש בישראל ואיך להצליח להקים מיזם כה מורכב.
כאשר מציגים את הפרוייקט, גל ממליץ, לספר סיפור אנושי במקום מצגת משעממת ולהבין את הבעיה האמיתית מהשורש וכשחולמים – לחלום בגדול ולספר על כך לכולם. כאשר מספרים סיפור אנושי וחולמים בגדול – האנשים החולקים עמך את החזון יתגייסו גם כן, ואנשים הבאים בגלל חזון, בונים ארגון החי אותו.
גל בר דעה – "לחלום בגדול" (צילום: פלג אלקלעי)
לסיכום
הכנס השנה עלה על הציפיות וניתן לראות את השיפור בחוויית המשתמש הפיזית משנה לשנה.בנוסף, לקראת הכנס ניתנה האפשרות להרשם לאחד משולחנות השיחה ולבלות את ארוחת הצהריים בלמידה נוספת וסיעור מוחות בנושאים המעניינים אותנו הנבחרו מראש. באופן אישי אנו יכולות להעיד שקיבלנו משולחן השיחה בו השתתפנו כמה טיפים אותם מיהרנו ליישם מייד בתום האירוע בעבודה מול הלקוחות.
תודה למארגני הכנס על יום מעשיר ומעורר השראה.הסיקור מוגש לכם באהבה מאת אנה אקסנוב ודנה שרובר.
הייתם בכנס ואתם רוצים לשתף אותנו במחשבות? יש לכם שאלות? כתבו לנו בתגובות – אנחנו נשמח לשמוע!
