כנס UXI Live לשנת 2016 התקיים ב-29 למאי ופתח בתוצאות סקר השכר שהראה עליה יפה בשכר הכללי תוך שמירה על הפרש בין שכר נשים לשכר גברים בהשוואת יתר התנאים. יש לנו הרבה על מה לעבוד – בתור מעצבי חוויה – ברגע שנבין איך לשנות את המגבלות נוכל לשנות את העולם.

בסיקור הזה נציג נקודות שעניינו אותנו במיוחד ומסקנות מעשיות ויישימות שיעשו רק טוב לחיינו המקצועיים.

להיות Don Draper: איך מציגים אפיון ועיצוב? | ברק דנין

ברק הקים את יוניק יו איי, סטודיו לאפיון ועיצוב חוויית משתמש, ב-2009. היום, לאחר כ-20 שנה בתחום, הוא אחד האנשים המזוהים ביותר עם תחום ה-UX בארץ. יחד עם הצוות ביוניק יו איי, ברק מאפיין מוצרים דיגיטליים עבור לקוחות החברה, ביניהם: Dreamworks, ישרוטל, יפעת, מאקו, פיצה האט, Risco ועוד רבים אחרים.

בהרצאה הפותחת, ברק מראה איך מעבירים מצגת בצורה כזו שלא משאירה לצופים מקום להתלבטות.
סיפורים הם זכירים והדמויות שבהן גורמות לצופה להזדהות כשבאמצעות הצגת הרעיון כסיפור אנחנו הופכים אותו למוצר בדמיונו של הצופה.

איך עושים את זה?

1. סיפור משכנע – צאו מנקודת הנחה שתמיד יהיו אנשים שיפקפקו בעבודה ובתהליכי החשיבה שלנו ולכן התפקיד שלכם הוא לשכנע שאצלכם יש את הפתרונות שהם מחפשים.
כשנציג את המסכים בצורה טכנית נקבל גם פידבק ותגובה טכנית. כשהפרזנטציה תתייחס לרגש, התגובה תהיה רגשית בהתאמה.
אנחנו לא מעצבים עבור רובוטים ולכן נרצה ליצור סיפור אנושי אליו יוכלו הצופים להתחבר כך שיהיה להם אכפת מהדמות וירתק אותם לראות איך המוצר שלנו ענה לה על הכאב ופתר לה את הבעיה.

2. משתתפים – להכיר את המשתתפים הצופים בפרזנטציה ולהבין מי הם ומה היעדים האסטרטגיים שלהם כך שנוכל לדבר ישירות לתוכם ולגעת בנקודות שאם לא ידענו עליהם דבר או שניים לא היינו מצליחים לגעת בהן.

3. מינימליזם – מכירים את הסיטואציה בה אתם כל כך פוחדים לשכוח ומחליטים לכתוב את כל הפרזנטציה על גבי השקפים? מצגת שמורכבת מטקסט מרובה תגרום לצופים להיות עסוקים בקריאה ולא להקשיב למילים שלכם, תוך כדי זלזול במקצועיות שלכם, כיוון שהם עצמם יכולים לקרוא ולא זקוקים לכם כדי להקריא.
מצגת נכונה מורכבת מתמונות ומילות מפתח, 0 עד 8 מילים לשקופית יעשו את העבודה ויגרמו לצופים להתרכז בכם.

4. תיאום ציפיות – קחו פיקוד וספרו לצופים שלכם מה הולך להיות בפגישה ולאיזה פידבק אתם מצפים, כך שידעו איפה לרכז את תשומת הלב שלהם. לא תרצו לקבל פידבקים בתום ההרצאה על התצורה של עיצוב המסך כשמה שחשוב היה לכם להעביר הוא הפיתרון הטכנולוגי שישנה לחלוטין את התנהגות הגולשים.

5. הלקוחות לא מחפש ייס מן, הם מחפשים מד מן – תביאו את הביטחון שלכם שהכל יושב כמו שצריך ושהמוצר יעבוד. תהיו המומחים האלה שאי אפשר להפתיע אותם, מלאים בביטחון עצמי, הכל יושב להם בראש כמו שצריך ויש להם תשובות מוכנות לכל שאלה.

6. לא להתנצל – רוב האנשים לא מכירים את המוצר מספיק טוב כדי לזהות מה עשינו לא בסדר. אלו שכן יזהו – יקבלו הסבר אחד על אחד. התנצלות מראש מציבה אותנו בנקודת פתיחה לא מקצועית, שהרי ידענו מתי הדדליין ועצם העובדה שלא עשינו הכל כדי להגיע מוכנים יוצרת רושם שלא נרצה שידבק אלינו.

7. שפה מתאימה – הצופים לא תמיד מכירים את עולם המונחים שלנו וכדאי שלא נגרום להם להרגיש טיפשים. כדאי שניקח בחשבון שהצופים רוצים להבין ונעשה הכל מהצד שלנו כדי להסביר את עצמנו באופן ברור שיתן להם שקט וביטחון שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים, גם בלי להשתמש במילים גדולות.

8. סיכום – תמיד כדאי להוציא מייל מסכם לפרזנטציה. כולנו אנשים עסוקים וחשוב לאפשר לצופי הפרזנטציה את האפשרות לקרוא בעצמם את נקודות המפתח שחשוב היה לנו להעביר ולהתרענן, או להעביר את סיכום הפרזנטציה הלאה – במידה וצריך לעדכן את מי שהיה עליו להיות נוכח ולא הגיע למשל.

זה הרובוט החדש שלנו, הוא יחליף אותך | מתי מריאנסקי 

אחרי כמעט 20 שנה של עיצוב אינטראקטיבי, ממוצרים זעירים עד לאתרי ענק, מתי נפרד מחברו הטוב – פוטושופ. ביחד עם הצוות ב-Meekan, הוא מתכנן, מעצב ובונה רובוטי שיחה.

כולנו מכירים את סירי. כן, זו שמדי פעם אנחנו בודקים עד כמה היא מתוחכמת. סירי היא רובוט שיודע לענות למשתמש בשפה אנושית, פשוטה וחכמה תוך התכתבות או שיחה קולית.

ממשק שיחה הוא השביל הקצר ביותר בין הכוונה שלי לבין היכולת שלי להשיג אותה.
האידיאל במקרה הזה, למשל בסיטואציה בה אני הזמנתי חבילת נופש לצפון איטליה ואני רוצה לדעת מתי בדיוק אגיע למלון, תתקיים השיחה הבאה:
״מתי אגיע למלון?״
״ביום ראשון, ה-12 ליוני בשעה 12:45 תגיעי למלון״.
נחסך ממני לחפש במייל את אישור ההזמנה, לחשב את הזמן שיעבור מרגע הנחיתה עד היציאה מהשדה, המתנה למונית וחישוב המרחק משדה התעופה למלון בהתחשב בעומס על הכביש.

סרטי אימה רבים משקפים את הפחד שלנו מרובוטים חכמים מידי. למרות שאנחנו יודעים עמוק בפנים שזה לא יגמר טוב, אנחנו לא מצליחים לעצור את תכנון ופיתוח המכונות שיודעות לחשוב ולהתפתח, אנחנו מנסים ליצור את המכונות שיידעו לחשוב בשבילנו ולדייק מה אנחנו רוצים שהן יעשו – לצפות את הצעדים הבאים שלנו ולהגיב בהתאמה גם מבלי שניתן להן הנחיות לביצוע.

כיוון שעיצוב מוצר רובוטי הוא מורכב מאוד, היום הדרישות של מעסיקים בגיוס עובדים היא יותר ויותר יצירתית – אנשים שמתמחים בניהול דיאלוגים, תחום התאטרון, עיצוב אופי לשמויות משחק ועוד ועוד.

כיוון שכל ממשק שיחה חדש הוא עולם שיש לגלות ולהבין אותו, בכל הזדמנות שנקרית בדרכנו נרצה לספר לכל מי שמוכן לשמוע – מה הרובוט שלנו יודע לעשות.

יש לזה אפילו ראשי תיבות: S.E.X, במטרה להקל עלינו לזכור כמובן:
Say hello
Explain your job
suggest an Example

לסיכום:
״אנחנו מעצבים את הכלים שלנו, ואז הכלים שלנו מעצבים אותנו״.

להיות ולא להיראות: על תהליך אפיון למשתמשים עוורים | רותם בינהיים

לרותם יש ניסיון של למעלה מ-12 שנים במחקר ואפיון במגוון רחב של תחומים. במסגרת פעילותה ביצעה מאות פרויקטים מול ארגונים וחברות בארץ ובעולם, וליוותה עשרות חברות סטארטאפ בדרך להצלחה. רותם מובילה את תחום הנגישות בעולם חוויית המשתמש בישראל, ומאחוריה ניסיון רב בתחומי מחקר וניתוח התנהגות של משתמשים עם מגבלות. היא מנהלת מבדקי משתמשים לקהל היעד הזה, על ידי מתודולוגיית עבודה שפיתחה בעצמה.

ההרצאה של רותם נפתחה עם קולה של כרמית, תוכנת הקראת הטקסט ללקויי ראייה. הפרזנטציה של כרמית היתה קולחת, משעשעת והצליחה בקלות לשבור את הקרח שבהרצאה על נושא לא פשוט ומרתק שכזה.

אם נבחן מקרוב את הנושא, פיתוחים גאוניים שיוצרים שינוי בהתנהגות ובהעדפות שלנו מתחילים מניסיון להתגבר על איזה שהוא קושי. ניקח לדוגמא את קשיות הפלסטיק שמוגשות לנו בכל רכישה של שתיה קלה (ולהורים שבינינו הקשיות האלה הן דייר קבוע בארון המטבח). רותם מספרת שהניצוץ שהניע את ממציא קשיות הפלסטיק היתה העובדה שלבת שלו היה קושי בשתייה מכוס עקב בעייה מבנית בלסת.

קיימים הרבה סוגים של עיוורון ופגיעה בראייה. איפה זה פוגש אותנו, מעצבי ה-UX?

• דרישות החוק
• הכרות עם קהל היעד
• אפיון
• עיצוב מסכים
• בדיקות משתמשים

בתהליך יצירת הפרסונות חשוב להבחין בין אלו שנולדו עם לקות הראייה ובין אלו שלו, האם המגבלה היא זמנית או קבועה ואילו טכנולוגיות מסייעות להם להתמודד.

איפה מוצאים נבדקים?

• רשתות חברתיות
• פורומים ייעודיים
• מועדוני קשישים
• קבוצות תמיכה
• אתר נגישות ישראל

מה חשוב לדעת כשבוחרים מקום מבדק?
חשוב להכיר את צרכי הנבדקים ולשאול את השאלות הנכונות לקראת המפגש.

• ניידות – זמינות תחבורה, הסעות וחנייה מותאמת.
• נגישות פיזית – מעלית, רמפות, מרחק מהחנייה לאולם.
• מלווים – אנשים, כלב נחייה וכו׳.
• תאורה – לתת מענה למי שמריך תאורה חזקה יותר למשל.

מה קורה בבדיקה עצמה?
כדי שלנבדקים שלנו יהיה נוח במהלך הבדיקה אפשר להשתמש באותיות גדולות, שפה פשוטה, קונטרסט חלופי (שחור על גבי לבן ולהיפך) וברייל. כדאי לדאוג להתקין את האפליקציה אותה נרצה לבדוק אצלך על הטלפון כיוון שסביר שכל אחד מהנבדקים ביצע התאמות תצוגה ונגישות אצלו על המכשיר כך שלנבדקים יהיה נוח מאוד להשתמש במכשיר הפרטי שלהם במהלך הבדיקה. דבר נוסף ולא פחות חשוב, מניסיון כדאי לוודא שיטעינו את המכשירים הסלולאריים שלהם מראש.

לסיכום:
נגישות היא חלק בלתי נפרד משמישות. מוצרים שאינם נגישים הם בהכרח לא שמישים, וזה מתחיל מאפיון נכון ומדוייק.
חשוב לזכור שאחרי הכל, מדובר באנשים וכדאי לצאת ולהכיר אותם.

איך גרמנו למשתמשים לאמץ אפליקציה מורכבת, רק בזכות ממשק? |  רפאל מנחם

רפאל עוסק בתחום חוויית השימוש יותר מעשור. בעבר כבר עבד מול סטארטאפים קטנים, כמו גם עם חברות גדולות כ-Telefonica, Amdocs ועוד. עד לא מזמן הוא הוביל את תחום ה UX במעבדת החדשנות של Citibank בישראל. במסגרת העבודה הזו הוא אחראי לכמה תוצרים שכבר נרשמו כפטנט. היום הוא משמש כיועץ לחברות שונות בארץ ובארה”ב. לפני שנתיים הקים יחד עם דניאל ארד את הבלוג UXCrunch העוסק ב UX בתחום הפיננסי.

אנשי כספים חיים את חייהם באקסל. מה הסיכוי שנוכל לתת לאנשי כספים פיתרון שמשלב בתוכו יצירתיות?
רפאל נתן דוגמא של אפליקציה שהושקה בתום המאה שעברה, המיועדת לברוקרים הסוחרים במט״ח כשהמסקנה מהתהליך היא שעם תושיה ויצירתיות אפשר להביא חווית משתמש מצויינת לתחומים הנחשבים ל״מרובעים״. אז איך זה קרה?

עולם המושגים – חשוב היה להבין את השפה הפנימית בה משתמש קהל היעד. השימוש בשפת הסלנג הפנימית של התחום בתוך ממשק האפליקציה הפך אותה לשמישה ומגניבה הרבה יותר, עד כדי כך שסטטיסטיקה הראתה שיש יותר התקנות ממשתמשים (100% משתמשים ו-170% אקטיבציה) – מצב שנוצר ע״י כך שהמשתמשים התקינו את האפליקציה גם על הנייד שקיבלו מהעבודה (בלאקברי היה אז נפוץ מאוד) וגם על המכשיר הפרטי שלהם, כך יוכלו להמשיך ולסחור גם אחרי שנגמרת הסוללה והרבה אחרי שעות העבודה.

המשתמשים – חשוב היה להבין שהמשתמשים הם חכמים, משכילים, מיליוני דולרים עוברים להם בידיים (לטוב ולרע) בהחלטה של שניות, יש עליהם הרבה מאוד לחץ והמניע שלהם הוא לא בהכרח הכסף אלא תחושת השליטה המטורפת של להיות בלתי מנוצח, אלו אנשים שנולדו ווינרים. נשמע כמו תיאור תפקיד לזאב מוול סטריט.

בדיקת מתחרים ובידול – כולם חוץ מ-3 אפליקציות מתחרות נראו בדיוק אותו דבר, ערימה של פקדים. צריך היה ליצור נשמה, מוג׳ו, תוך שמירה על המבנה הלוגי. הפעולות השכיחות נכנסו לסוויפ של גלילה שלא היה קיים אז בתחום, כך לא היה עומס והאצבע על מסך המגע לא הסתירה נתונים חשובים.

להקל על המשתמש – ברגע שהצליחו להבין מה המשתמש עושה בשגרת היום שלו בכל הקשור לעבודה ולאתר את הפעולות השכיחות, ניתן היה לבודד אותן ולהפוך אותן לנגישות וקלות לביצוע. למשך עלה מתוך המחקר שחלק גדול מהפקדים שהוצגו על המסך כלל לא היו בשימוש, כך שלעיצוב האפליקציה הם לא נכנסו ופינו מקום יקר על המסך.

לסיכום:
אחרי שחפרו עמוק עד כמה שניתן, למדו את התחום והתחברו לרובד הרגשי של המשתמשים (שממנף את הרובד העסקי), המציאו פקדים חדשים ובנו מוצר עם נשמה תוך התכווננות בלתי פוסקת למטרה – זה קרה וזה היה שווה את הכל.

ה-Design Sprint תופס תאוצה | דנה כהן בראון

דנה כהן בראון היא יועצת אסטרטגית לחוויית משתמש ומוצר, עם ניסיון של מעל 15 שנים. היא הבעלים של סטודיו המתכנן, מאפיין ומעצב מגוון רחב של פרויקטים, ממערכות מורכבות ועד לאפליקציות מגניבות ל-consumers. בין לבין דנה היא גם מנטורית של סטרטאפים בתכנית ה Launchpad של גוגל, מנחה סדנאות UX ואסטרטגיית מוצר, ומייסדת-שותפה של השלוחה הישראלית של XX+UX, המונה היום מעל 1,000 נשים העוסקות בתחום חוויית המשתמש. דנה חברה בתכנית ה- Experts היוקרתית של Google, המאגדת מומחים עולמיים בתחומי הפיתוח, השיווק, המוצר ו-UX.

דיזיין ספרינט הוא תהליך מקוצר שמתחיל משלב הרעיון ומסתיים בהצגת המוצר.
דנה מציגה נוסחה סודית בת 4 שלבים לדיזיין ספרינט:

1. מומנטום: התהליך אורך 2-5 ימים, תלוי במורכבות שלו. מרכיבים קריטיים בתהליך הם הלחץ ורציפות העבודה של הצוות.

2. ראיית 360 מעלות: כל מי שיש לו משהו להגיד על המוצר – צריך להיות בצוות. מנכ״ל, UX, תמיכה טכנית – כל מי שיכול בכל שלב לקבל החלטה הנוגעת למוצר או אלו שסביר שינסו ״לתקוע מקלות בגלגלים״, שמפחדים משינוי או מכל סיבה אחרת. הסיכוי שנצליח לממש את מה שהוחלט בספרינט כשכולם יהיו חלק מהצוות ובנוכחות מלאה לאורך כל הספרינט – הוא גבוה מאוד.

3. הנחייה: הכרחי שיהיה ספרינט מאסטר – שמשגיח שהמטרות והקצב יישמרו. עבור מנחה מנוסה עבודת ההכנה לוקחת בין 10 ל-30 שעות עבודה. על מה אחראי הספרינט מאסטר?

• הפעילויות שירכבו את תהליך הספרינט
• גיוס הצוות
• לוגיסטיקה
• ניהול הדינמיקה בצוות בזמן אמת
• תיעוד הרעיונות שעולים (גם אם לא משתמשים בהם בספרינט הנוכחי, מדובר במכרה זהב)

4. מבנה ו-Time Lines: אנחנו יודעים בדיוק מה קורה בכל שלב בתהליך.

מה קורה בכל אחד מימי הספרינט?

יום מס׳ 1: מבינים את עולם התוכן: כל אחד מהמשתתפים מביא את עצמו ואת התפקיד שלו בארגון לתוך עולם התוכן של המוצר. בסיום היום הראשון נבין מיהו היוזר המרכזי ומהי החוויה המרכזית בהם הספרינט יתמקד, ובשלב הזה אפשר כבר לגייס משתמשים.

יום מס׳ 2: מתבדרים: בריין סטורמינג מטורף שמייצר כמה שיותר פתרונות אפשריים לחוויה שעלתה יום קודם.

יום מס׳ 3: מחליטים: כל אחד מציג את הפיתרון שלו לבעיה ומתבצעת הצבעה. כל הדיספלינות נמצאות בחדר וכל העמדות מיוצגות. מייצרים מפת חום בה רואים את האזורים המעניינים יותר.

יום מס׳ 4: בשלב הזה הכל מוכן כדי לייצר פרוטוטייפ. עם צוות של 5-8 אנשים צריך לדגם תוצר שיהיה מספיק טוב כך שאפשר יהיה לבדוק אותו ביום הבא.
כדי ליצור פרוטוטייפ שייראה כמו הדבר האמיתי, מתכננים את תרחיש הפיתרון שעלה ונבחר ביום הקודם, עושים חלוקת עבודה ומחליטים מי עושה מה.

יום מס׳ 5: חמישה נבדקים ומראיין אחד – בודקים יחד אחרי כל ראיון (חשוב שהרושם יהיה טרי בראש) ובודקים מה עבד, מה לא עבד, אילו שאלות עולות כתוצאה מהראיון וכמובן אוספים רעיונות שעלו מהראיון. בסיום השלב הזה אפשר לדעת בדיוק מה צריך לעשות כדי להתקדם.

מה הרווח מהתהליך?

קודם כל, נוצרו המון רעיונות!
אמנם המיקוד היה באחד הרעיונות אבל את יתר הרעיונות כדאי לשמור בצד ולחזור אליהם בהמשך.
ההחלטות והתובנות התקבלו מהר מאוד, תוך ימים ספורים יש לנו ביד תוצרים בדוקים שמוכנים להמשך עבודה כשהייתרון האישי שלנו הוא שאנחנו אלו שהובלנו את התהליך ולכן המיקום שלנו מאוד מרכזי וישפיע על התהליך גם בהמשך.

מצגת ההרצאה של דנה מתוך הכנס תעלה קרוב.

 

The Win Win Way: A New Model for Negotiation – Christina Wodtke

כריסטינה הציגה את הדרכים האפקטיביות לניהול משא ומתן כספי עם חברות.
קבלו כמה טיפים:

• חלק מניהול משא ומתן מוצלח הוא להיות מוכנים לקום וללכת. כן, שמעתם נכון. בלי זה, אי אפשר לנהל משא ומתן אפקטיבי.
• יש צורך בזיהוי הטרמינולוגיה בה משתמשים בחברה ולהשתמש באותה טרמינולוגיה ליצירת הזדהות והבנה.
• דברו על זה: יעזור מאוד שיח פתוח על הצרכים של כל אחד מהצדדים. מה הם צריכים, מה אתם צריכים ואיפה יש חפיפה.

מצגת ההרצאה של כריסטינה מתוך הכנס תעלה קרוב.

 

הצעד הבא: מיצוב ה-UX ככלי לקבלת החלטות בארגון | רן לירון

• ניתן להעלות את המודעות ל-UX בארגון על ידי הדרכות בנושא שימצבו את ה-UX כמכפיל כוח ליחידות הארגוניות השונות. ברגע שעושים שינוי פנימי בתפיסה נוצר שיתוף פעולה והתהליך הופך לפשוט ומקובל הרבה יותר.
• מעבר מחשיבה על ״עיצוב מסכים״ ל-״עיצוב שירות״ תגייס אנשים רבים בארגון ותעזור להם להבין את חשיבות ה-UX.
• איך הופכים את אסטרטגיית ה-UX לחלק משמעותי מאסטרטגיית המוצר? משלבים את הליך ה-UX בכל מחזור חיי המוצר, כולל שלב התכנון, ושילוב כל חלקי הארגון במטרה ליצור חווית משתמש טובה יותר.

נשל הנחש: כיצד להשאר על העגלה? | עדוא שביט

כמות הטרנדים שיוצאים מדי יום Is too damn high. מה הסוד ואיך נשארים על העגלה?

• עבודת צוות
• להיות עם האצבע על הדופק ולהיות מעודכנים בשיטות עבודה חדשות
• הכרת הפלטפורמות הקיימות
• לא לפחד להשתמש במאגרים קיימים כנקודת פתיחה – תבניות אתרים למשל
• לנתר פעילות ולהבין מה קורה מתי (מפות חום למשל)
• לזהות את הנקודה בה הלקוח גדל וצריך לשנות פלטפורמה לאחת שתתאים למימדיו החדשים
• לקחת בחשבון שהמטרה היא היעד העסקי ולא המוצר ולפיכך לכוון את אסטרטגיית ה-UX.

הדקו חגורות, תהליך האונבורדינג בעיצומו – מה עובד (ומה לא) במפגש הראשון של משתמש עם אפליקציית מובייל? | שי וולקמיר 

• מאיפה באת, איפה אתה נמצא ולאן אתה הולך: 80% מהמשתמשים באפליקציה נכנסים אליה פעם אחת ולא חוזרים. לכן תהליך ה-Onboarding מאוד חשוב לשימור לקוחות.
• מחקר: תהליך ה-Onboarding צריך להיות מותאם למוצר ולמשתמשים כמו כפפה ליד, לכן יש צורך במחקר כדי שלא נמצא את עצמנו עובדים לפי כללי אצבע.
• עסקי או אישי? אנחנו צריכים לחשוב קהל ולא מוצר כי זה אף פעם לא באמת עסקי, תמיד אישי.

פרודקטיזציה – מרעיון חביב למוצר מנצח | שי שפרנק

• העובדה שיש לך רעיון, אפילו רעיון טוב – לא אומר שכדאי להפוך אותו למוצר. כדי שרעיון יהפיך למוצר הוא צריך לפנות לשוק ספציפי שיזדקק לו, לא רק וענה על צורך כזה או אחר.
• חברות רבות מתמקדות במוצרים המדהימים שהן מסוגלות לפתח במקום להתמקד בשאלה – מי הוא המשתמש ומה הוא צריך (לא רוצה – צריך!) שנפתח עבורו.
• ברגע שקלענו לצורך אמיתי של המשתמשים יש לנו רעיון טוב למוצר מנצח.
• קחו בחשבון שבאחוז גדול מהפעמים המשתמשים יידעו להגיד מה הם רוצים ולא מה הם צריכים.

מצגת ההרצאה של שי מתוך הכנס תעלה קרוב.

 

למצוא את נקודת האיזון: איך יוצרים שיתוף פעולה מנצח בין צוות ה-UX לצוות המוצר? | עומר גרצמן

• שקיפות בין מנהל המוצר לבין מומחה ה-UX היא חשובה ליצירת אמפתיה. ברגע שכל אחד מבעלי התפקידים מבין את ההתמודדויות של השני, החלטות רבות יותר יתקבלו מתוך שיתוף פעולה.
• מנהלי מוצר צריכים לייצר Traktor UI – זהו wirframe בסיסי וגס מאוד, שמשמש כרשימת דרישות מאיש ה-UX. זהו בעצם הבריף הראשוני של המוצר.
• למנהל המוצר ולמומחה ה-UX צריך להיות ברור איזו מההחלטות נמצאות בתחום השיפוט של כל אחד מהם, ואיזה נמצאות אצל השני.

אנימציות: איך יודעים כשהן טובות, ועם אילו כלים מייצרים אותן? | עמית דליות

קיימים 3 מצבים שבהם אנימציה תשרת את חווית השימוש:

1. שמירה על אוריינטציה: זה המקום בו אנימציה, תנועתיות, מקלה על המשתמש להבחין בשינויים שהתרחשו בתוכן.
2. אותו מקום, פעולה שונה: יצירת הבלטה של שינוי בפונקצונאליות של כפתור.
3. Zoom in: מעבר לעמוד מפורט תוך שמירה על ההקשר ואפשרות לחזרה.

כש-UX נכנס לתמונה – תיעדוף פיצ'רים מבוסס חוויית משתמש | יניב שריג

יניב מציג שתי שיטות לתעדוף פיצ׳רים:

1. שיטת הניקוד: כל פיצ׳ר מקבל ניקוד לפי ההתאמה שלו לפרסונה מסויימת, בהתאם לחשיבות ולהיתכנות שלו ובהתחשב ברמת החשיבות של אותה פרסונה.
2. מודל קאנו: קיבוץ סוגי פיצ׳רים מסוימים לשלוש קטגוריות מרכזיות:
   Performance: פיצ׳ר עם יחס ליניארי בין מידת ההשקעה למידת שביעות הרצון.
   Basic: פיצ׳רים שהם דרישה בסיסית של המשתמשים. בהם צריך להשקיע עד שמגיעים למידת שביעות הרצון הנדרשת – ולא טיפה מעבר.
   Delight: פיצ׳רים שמובילים לשביעות רצון גבוהה ביחס להשקעה.

חשוב שהמוצר שלכם יציע איזון ושיתן מענה לציפיות הבסיסיות לפני שהוא נותן מענה ל-Delight.

איך לגרום ל-Design Thinking בסביבת Enterprise? | משה וייס

• כמנהל פיתוח או מנהל פרויקט, לא להגיד איך לעשות אלא רק מה לעשות.
• לא לבחור בהצעת האפיון או העיצוב הראשונה המוגשת – תמיד לדרוש יותר, לבקש מספר הצעות ושיהיו שונות בתכלית זו מזו.
• מחקר משתמשים הוא צורך בסיסי בתהליך שיניב ערך מוסף עסקי בשלב מאוחר יותר.

בשורה התחתונה, עיצוב הוא כלי צמיחה לארגון ולחלוטין בלתי נפרד ממחקר ופיתוח.

הטוב הרע והמכוער – ארגז הכלים החדש שלכם | עילי אבני

3 טכניקות לשיפור יחס ההמרה וחווית המשתמש עוד לפני שהאתר עולה לאוויר:

1. Page line up או תכנון הסיפור האולטימטיבי אותו נרצה לספר לגולש: לספר את הסיפור שיהיה הכי נכון ואפקטיבי למשתמשים, להעביר את המסר הכי מזוקק ומדוייק של מה שאנחנו למעשה רוצים להגיד.
2. Five seconds / מבחן 5 השניות: האם הגולש קולט מייד את המסרים הכי חשובים שהדף צריך להעביר?מציגים למשתמש מסך ל-5 שניות ואז שואלים אותו מה הוא זוכר מהדף, למה שם לב ובודקים מה נעלם מעיניו ומה היתה הפעולה אותה רצינו שיבצע. האתר www.fivesecondtest.com מאפשר לנו לבצע מחקר בזמן אמת. כנסו ותבדקו בעצמכם!
3. Friction score: שיטת ניקוד שעוזרת לנתח תהליכי המרה מורכבים ולמצמם את מידת החיכוךולתת להם ציונים במספרים כך שיחס ההמרה יורד במצבים בהם החיכוך הוא גבוה.
   1. מיפוי של כל נקודות החיכוך
   2. כל שלב בתהליך מקבל ניקוד
   3. מחברים את הציונים וככל שהציון נמוך יותר כך הוא טוב יותר (רמת החיכוך נמוכה)
   4. שיפור ציון מתמיד

לצאת מהחפירות: כך תיחלצו מנתיבי החשיבה המוכרים | יורם רוזנר

איך ניצור פתרונות יצירתיים, המצאתיים וחדשניים?
השאלה הזו בכלל נשאלת כיוון שאנחנו לכודים בתוך תבניות מחשבתיות.
כשתינוק נולד, המוח שלו הוא כמו לוח חלק וכחלק מתהליך החינוך מתקבעות במוח תבניות מחשבתיות. בכל בעיה בה אנחנו נתקלים – נשלוף איזו שהיא תבנית.

יורם מציע מספר טכניקות שיעזרו לנו להגיע לרמת יצירתיות גבוהה יותר:

• חשיבה מרדנית: ברגע שחושבים על פתרון יש לחשוב מייד על פיתרון נוסף שמורד באפשרות הראשונה.
• עיקרון המימדים האחרים: אם רוצים לשפר פיתרון מסוים, יש להוסיף אליו פתרונות בעלי מימד אחר כך שלא נישאר באותו מימד בו אנחנו נמצאים עכשיו.
• עקרון המגוון: בפתרון כל העיה, יש לנסות להגיע לפחות ל-4 פתרונות שונים בתכלית.
• עקרון הטירוף: בשלב העלאת הפתרונות, לא לסנן שום פתרון – לא משנה כמה משוגע הוא נשמע בהתחלה.

The Hidden Neural Dynamics of Gender Inequality | Janet Crawford

אנחנו לא אשמים שקיימות אצלנו דעות קדומות, אבל אנחנו אחראים לשנות אותן, בתוכנו ובחברה צעדים שניתן לנקוט בהם כדי לגרום לשינוי בדעות קדומות על נשים:

• להיות קשובים לייצוג של גברים ונשים בתקשורת, כנסים, פרסום, לשים לב איך הם מוצגים, ולהשתמש בכוח שלנו כצרכנים או בעלי תפקיד כדי לחולל שינוי.
• לשים לב אם האווירה בארגון שלכם מאפשרת תחושת שייכות לכולם או רק לחלק מהאנשים.

לבקשתה של ג'נט, המצגת לא תפורסם.

The 3 Cs of Design: Charters, Culture and Critique | Russ Unger

• ביקורת תוך-צוותית: מבליטה תחומים שזקוקים לשיפור אצל כל אחת ואחד מחברי הצוות.
• אמנת צוות: מסמך שחברי בצוות מגבשים בתחילת התהליך, המגדיר את המטרה והיכולות של חברי הצוות.
• יצירת מנגנון ביקורת תוך-צוותי: מפנה זמן למנהל הצוות כך שיוכל להתמקד בראייה רחבה יותר של תהליך האפיון.

ואיך אפשר בלי אפטר פארטי?

מהאווניו ישירות לעיר הגדולה, על הגג של WeWork תל אביב עם בירה, נשנושים הרצאות אל תוך הלילה וים של מינגלינג.

הייתם בכנס ואתם רוצים לשתף אותנו במחשבות? יש לכם שאלות? כתבו לנו בתגובות – אנחנו נשמח לשמוע!