ניצלנו את ביקור הבזק של אחד השמות הגדולים בתחום ה-Agile שהגיע להרצות בישראל לרגל כנס בנושא. הנה מה ששאלנו ומה שהשיב

המונח "אג'ייל" (Agile) הפך להיות פופולרי במיוחד בצוותי עבודה וארגונים בשנים האחרונות. פיתוח בגישת אג'ייל מתרכז, למעשה, בשבירת המשימה הגדולה לתתי משימות קטנות, הקצאתן לצוותים, ביצוע תוך למידה מתמדת ושיתוף הלקוח בתהליך העבודה (לא רק בשלב ההגשה).

חברות רבות אימצו את השיטה. הכוונה לחברות המספקות שירות שעברו לעבוד בצורה זו, וכאלו הרוכשות שירות – למדו כבר לבקש עבודה בגישת אג'ייל מהספק. למרות הנתון הזה, אני עדיין לא שומעת את המונח מספיק בשיח הטכנולוגי בארץ.

לכן, ניצלתי את ההזמנות לדבר עם אחד המרצים הידועים בתחום האג'ייל, רוברט סטאל (Robert Stulle) מחברת Edenspiekermann ולשאול אותו כמה דברים בנוגע לגישה שהוא "מייחצן" באהבה כל כך גדולה.

אתה דוגל בשיטת האג'ייל ומתבטא רבות לגבי הצורה בה זה שינה את התרבות הארגונית בחברה שלך. בעלי עסקים נוטים להיזהר מהגדרות, למה היית מציע להם לאמץ הגדרה בשם "אג'ייל" לביצוע תהליכים?

אני חושב שזה טוב להיות סקפטי ולייצר לעצמך את שיטת העבודה המועדפת עליך. אנחנו בחברת Edenspiekermann עובדים עם Scrum פחות או יותר "לפי הספר", בכל הפרויקטים שלנו. השיטה מוכיחה את עצמה עבורנו בשטח. לחברות כאלו הייתי מציע: נסו אג'ייל ותראו איך זה משפר את אופן העבודה שלכם. לאחר מכן, קבלו החלטה שעיקרה היא מה לעשות עם הממצאים.

אילו טיפים היית מציע לצוות קטן (זוג/שלושה) או אפילו לעצמאי כדי להנות מהיתרונות שבאג'ייל?

עבודה באג'ייל מבוצעת בצורה הכי טובה כשעובדים בצוות מרובה תפקידים. שני אנשים יכולים לקרוא לעצמם צוות – אך זה יהיה קשה.

אדם יחיד יכול לעבוד מטבע הדברים רק עם עצמו. זו עשויה להיות חוויה מעניינת, אך גם מגבילה, כי אדם יכול להשיג רק את מה שיש ביכולותיו וידיעותיו לבצע. בקבוצה זה מעט שונה. קבוצות יכולות לקבל החלטות ולייצר תוצאות טובות בהרבה ממה שכל אחד מחברי הצוות היה משיג לבד.

העצה שלי במקרה כזה: אספו מספר אנשים סביבכם, כדי להפוך לקבוצה של שלושה או יותר. זכרו: הלקוח הוא חלק מהקבוצה גם כן.

דיברת לא מעט על שיפור התקשורת עם הלקוח. מהם הקשיים בהם אתה נתקל כשאתה עובד עם לקוחות שלך בגישה זו?

ובכן, זה נהדר כשהכל פשוט עובד. אבל כמו בכל מערכת יחסים, דברים יכולים להפוך למסובכים כשבעיות או קשיים צצים לפני השטח. במקרים האלו, באחריותנו להיות שקופים ופתוחים עם הלקוח שלנו. דברו איתו על הקושי ועל העיכוב, שיראה דברים מהזווית שלכם. אני אוהב במיוחד את הטוויסט על הפתגם הישן הידוע: "לפעמים אתה מנצח, לפעמים אתה לומד". אני חושב שבכל כישלון יש פוטנציאל אדיר ללמידה ולצמיחה עבור כל חבר בצוות. בסופו של יום, מערכות היחסים שחושלו על ידי קשיים וויכוחים, הופכות לעיתים קרובות למערכות היחסים החזקות ביותר, כשהקרייסיס מגיע לסיומו.

איך היית מתרגם את השיטה לכסף?

זה קל. אנחנו עובדים באג'ייל כדי לייצר רלוונטיות בעולם שמשתנה מאוד מהר. זוהי הדרך שלנו להתאים את עצמנו לתנאים משתנים, בזריזות. אנחנו יודעים להתמודד עם קושי דרך פירוקו לחלקים קטנים וחלוקת העבודה בהתאם. אנחנו לומדים כל הזמן ומשלבים לקחים חדשים בעבודה שלנו תמיד. אנו שמים את הלקוח במרכז ומתעדפים משימות לפי פוטנציאל כלכלי עסקי. אני חושב שרשימת הסעיפים הזאת מספיקה כדי שבעל עסק יתאהב בשיטה. מניסיון, הם יאהבו את זה.

הדבר שקשה "למכור" הוא החלק שבו אנחנו מסבירים שאנחנו לא יודעים להגיד בהתחלה מתי הפרויקט יסתיים או מה תהיה התוצאה הסופית שלו. אוכל להגיד מניסיון אישי – לקוחות שעבדו איתנו בגישת אג'ייל יצאו מרוצים מאוד מהתוצאה.

באיזה תרחיש היית אומר "יודעים מה, לא כדאי"?

לא הייתי ממליץ לנסות לעבוד באג'ייל עם לקוח שלא פתוח לשינויים מראש. העצה הזאת, אגב, תקפה גם לבעל המקצוע. מי שלא אוהב ללמוד, אין זמן לעשות ניסויים או קיים פחד משינוי – לא כדאי לנסות. מי שאוהב את ה-waterfall הישן והטוב ומרגיש שזה "עושה את העבודה", המשך לעשות את מה שעובד בשבילך. למה להשתנות, נכון? במקרה כזה, הייתי ממליץ לשכוח מאג'ייל.

המונח אג'ייל אמנם "נכנס לאופנה" בשנים האחרונות, ואכן תפס תאוצה בקרב ארגונים. מה לדעתך המתודולוגיה שתבוא אחריו?

שאלה טובה מאוד. אישית, אין לי מושג מה העתיד יביא (זה דבר מעניין לגבי העתיד: הוא תמיד היה, ותמיד יישאר – לא ידוע.

באופן אישי אני מקווה שנראה את הסוף של "הבולשיט התאגידי". אני מקווה שנהיה מציאתיים יותר, סומכים יותר על האחר, שקופים יותר ביחסי העבודה שלנו. פחות פוליטיקה, יותר תוצאות נהדרות. בלי שקרים, בלי מראית עין. אם אנחנו עובדים בסביבה פתוחה ויש לנו מערכת יחסים המושתתת על כנות עם לקוחותינו, העבודה שלנו הופכת להיות הרבה יותר משמעותית ומוצלחת. אני יכול להעיד על זה ממקור ראשון.

אשמח אם תשתף בסיפור מצחיק שקשור לעבודה בצורה הזו, משהו מהניסיון שלך.

כל הצוות שלנו יצא למסיבה באמצע השבוע, כדי לציין את עזיבתו של חבר צוות. למחרת, הלקוח הגיע למשרד אצלנו לפגישה, אבל אף אחד מהצוות לא היה שם, דמיינו לכם. כולם נשארו בבית, עם האנג אובר שלא מאפשר לעבוד.

מה עכשיו? – לשקר? לשלוף סיפור מומצא מהמותן? החלטנו לנסות אחרת ולהתאים את עצמנו לסיטואציה – סיפרנו ללקוח מה באמת קרה. אני יכול לספר שהוא לא היה משועשע ביום ההוא… אבל בסופו של דבר, הוא סלח לצוות, הפרויקט נחל הצלחה, ויחסי העבודה עם הלקוח נשארו טובים.

רק עכשיו אנחנו יכולים לצחוק על זה איתו…

איך היית מחדד את המסר שלך עבור הקורא הישראלי?

הייתי מתחיל מציטוט של גתה: "אנחנו חייבים להשתנות תמיד, לחדש, להמציא מחדש את עצמנו, או שנתקשה". אם אתם מסכימים עם גתה, אתם תאהבים את ה"בוסט" שתקבלו אם תבחרו לעבוד בשיטות אג'ייל.

*  *  *

בקצרה, אג'ייל מאפשרת דרך שונה להגיע לתוצאות. אני מאמינה שיש צוותים רבים בארץ שיוכלו להפיק תועלת משמעותית מעבודה בצורה הזו. הייתי ממליצה למנהלי פרויקטים, ראשי צוותים, מנהלים ואפילו אנשי מקצוע בודדים שפועלים כחלק מצוות – להתנסות באופן עבודה אג'יילי, ולראות אם הדרך משפרת את התוצר, העבודה והקשר השוטף עם הלקוח. אז אם שמעתם על המושג ולא הבנתם או השתכנעתם עדיין, אני מקווה שרוברט עשה סדר בדברים.

שיהיה בהצלחה!

הראיון פורסם לראשונה בגיקטיים.