לפני כמעט כשבועיים הרצה בשנקר המעצב בן בלומנפלד (Ben Blumenfeld) יליד עפולה אשר מצא את עצמו בתור המעצב המוביל (Design Lead) של פייסבוק.

מצאתי את עצמי מרותק למשך כל ההרצאה שערכה למעלה משעה ואני לא יודע אם זה בגלל הסיפור שלו, או בגלל האופן בו הוא סיפר אותו – בכריזמה ועוצמה שכזו (או סתם בגלל האנגלית השוטפת עם המבטא האמריקאי הקליל). מה שבטוח – אני אישית הפקתי לא מעט מההרצאה הזו, ואני רוצה לשתף אתכם בחוויה שלי.

הסיקור הזה נכתב עבור והתפרסם לראשונה בניוזגיק ביום שישי האחרון.

קצת רקע

בלומנפלד התחיל את דרכו בחברת עיצוב בשם BIG Interactive. זאת אחרי שסיים את לימודיו ב-UCLA. אחרי זה התקדם לעבודה כמעצב ב-CBS, בה עבד על אתרים של תוכניות טלויזיה כמו "האח הגדול", "הישרדות" ו-"CSI". במהלך ההרצאה סיפר בלומנפלד כי יום אחד הוא פשוט הגיע למסקנה שככל שהוא יעצב שם (ב-CBS) טוב יותר – אז זה פשוט יגרום לאנשים לשהות יותר זמן מול הטלויזיה. זאת הייתה הנקודה בה הוא הבין שאינו רוצה להמשיך לעצב לטלויזיה.

הוא עזב את CBS ופתח חברת עיצוב משלו (ביחד עם שותף) שנקראת היום Varien. בחברה זו הוא תכנן מראש עם השותף שלו שיתחילו מלקחת פרוייקטים של לקוחות, ואז לאט לאט ישקיעו את הכסף של החברה בלעשות את המעבר בהדרגה לפרוייקטים אישיים שלהם… וכך היה.

ב-2001 הם השיקו פרוייקט של פלטפורמת קוד פתוח לבניית אתרי סחר מקוון. הם קראו לפלטפורמה הזאת Magento. הרעיון היה לתת פלטפורמה חינמית וחופשית לבניית האתרים של סחר מקוון ולהרוויח כסף על שירותים של תוספות מתקדמות לאתרים היושבים על הפלטפורמה. כיום הפלטפורמה של מג'נטו נחשבת כפלטפורמת ה-open source הגדולה בעולם לאתרי סחר מקוון ונקנתה על ידי פייפאל/ebay.

איך הכל התחיל

יום אחד בשנת 2006 השיב בלומנפלד לשיחה ממישהו בשם Jeff Hammerbacher (אחד העובדים הראשונים בפייסבוק) אשר שאל אותו אם הוא יהיה מעוניין לעבוד כמעצב בחברה בשם פייסבוק. בלומנפלד השיב כמעט באותה שנייה שלא. הרי הלך לו כל כך טוב והוא היה מרוצה איפה שהוא נמצא.

לדבריו, ג'ף התעקש שיבוא, ושגם הם (פייסבוק) יטיסו אותו לפאלו אלטו על חשבונם וישלמו לו על כל ההוצאות. בזמנו אחיו של בלומנפלד למד בסטנפורד, ובלומנפלד ראה זאת כהדמנות לקבל טיסה חינם לבקר את אחיו. הוא אמר לג'ף שהוא מסכים לבוא, רק שידע מראש שהסיכוי שהוא באמת יתחיל לעבוד שם הוא כמעט אפסי.

בלומנפלד סיפר שכאשר הגיע לפייסבוק ודיבר עם מעצבים שם – אלו לא היו מעצבים כמו שהוא הכיר עד כה. אלו היו מעצבים עם רקע טכנולוגי, שסיימו לימודים בתארים שאינם דוקא קשורים לעיצוב, ושיודעים גם לכתוב קוד. זה משהו שקסם לו, וגרם לו להתחיל לחשוב בכיוון חיובי לגבי ההצעה.

אחרי שביקר בפייסבוק בלומנפלד ביקש לדבר אישית עם מרק צוקרברג. הם דיברו שעה בטלפון. בלומנפלד שאל את צוקרברג על התכנונים שלו לגבי פייסבוק, וצוקרברג ענה "אנחנו עומדים לשנות את הדרך שבה אנשים מתקשרים אחד עם השני – ואנחנו נעשה את זה איתך או בלעדייך." ברגע זה של ההרצאה בלומנפלד עצר והעלה חיוך ענק על פניו. כנראה שאותו משפט של צוקרברג הוא שגרם לו לקבל את ההחלטה. אחרי השיחה החליט בלומנפלד לקחת את העבודה.

העבודה בפייסבוק

אז מהו אופי העבודה בפייסבוק?

לפי דבריו של בן – אין שעות עבודה מוגדרות. לכל אחד יש את המשימות האישיות שלו ולא מקפידים איתם על אופן ההכנה של המשימות. הוא אמר שהוא יכול להיעדר מהעבודה כמה ימים ולאף אחד לא יהיה אכפת: "חוץ מפגישות שיש מדי פעם וזמני הארוחות (בחדר אוכל) אין לנו הגדרות מסויימות של זמנים". הוא סיפר שעכשיו הם בסביבות ה-50 מעצבים שם, אשר כל אחד נבחר "בפינצטה". אין ארט דיירקטור. אין קריאטיב דיירקטור. "הקריאייטיב דיירקטור היחיד שלנו הוא מרק צוקרברג בעצמו" בלומנפלד אמר.

זוהי מתכונת שאנחנו הישראלים לא כל כך מכירים, אבל כנראה זה עובד טוב שכל מעצב שמגייסים מתוך אלפי קורות חיים יכול להיות ארט דיירקטור בעצמו.

הסתגלות לסביבת עבודה גדולה

כאשר יש כמות כזו גדולה של מעצבים, צריך למצוא דרך לתקשר את העיצובים ולקבל עליהם פידבק משאר עובדי החברה. לכן פייסבוק השיקה מערכת פנים-ארגונית לשיתוף קבצים הנקראת Pixelcloud. כלי אשר מאפשר למעצבים להעלות רעיונות, סקיצות, ויירפריימים ועיצובים ולקבל עליהם פידבק משאר עובדי החברה.

המערכת מאוד דומה לפייסבוק (מן הסתם) במובן שניתן להשאיר תגובות על כל תמונה שמישהו מעלה למערכת, ומאפשרת לכל עובד בחברה שהינו בעל גישה לאפליקציה להיות חלק מתהליך הקריאייטיב. בלומנפלד המליץ על Skitch או Campfire ככלים דומים לכל מי שירצה לנסות משהו דומה.

מוצר בתהליך התפתחות תמידית

לדבריו של בלומנפלד – כל מוצר באינטרנט חייב תמיד להתחדש. "Evolve Constantly" הוא אמר, והזכיר לנו את השינויים שקורים בפייסבוק לעיתים. אז גם הראה לנו סקרינשוטים ועיצובים של פיצ'רים שונים בפייסבוק, ואת התהליך שהם עברו ספציפית בעיצוב ה-share dialog – איך הוא עבר תהליך הפשטה עד שהגיע למה שהוא היום בגרסה הכי מינימליסטית שאפשר.

הוא דיבר על החשיבות של כל פיצ'ר לעבור תהליך עד שהוא יוצא ל-production ומעלים אותו סופית לאתר. הוא גם אמר שבדרך כלל הפתרונות הכי פשוטים הם גם הפתרונות שעובדים הכי טוב עבור המשתמשים. אנחנו אנשים שלא אוהבים שינויים ומכורים להרגלים. לכן לדבריו אסור לעשות שינויים גדולים במוצר, אלא לאט לאט לאורך זמן.

בנוסף אמר בלומנפלד – “Dont fall in Love with your designs” הוא תיאר את זה בכך שאנחנו מעצבים זה כמו שאנו בעצם בונים ארמונות בחול. "We're building sandcastles." אסור לנו להיאחז בעיצובים שלנו ולהבין שהם צריכים לעבור שינויים ולעולם אינם נצחיים.

פיצ'רים ותהליך קריאטיבי

בן דיבר על פייסבוק כחברה שמעודדת את העובדים שלה לחשוב מחוץ לקופסה, אל מעבר לפייסבוק, על פיצ'רים חדשים. אחת הדוגמאות שבלומנפלד נתן היא שכמה שבועות לפני הבחירות של 2008 בארה"ב הגיע אליו מעצב אשר היה זה יומו הראשון בעבודה ואמר לו שהוא רוצה לחשוב על דרך לגרום לאנשים להצביע.

בלומנפלד נתן לו יומיים לחשוב ולעצב קונספט – ואותו מעצב בתום היומיים חזר אליו עם עיצוב של דף נחיתה שבו הסבר על חשיבות ההצבעה וכפתור "I Voted". הרעיון הוא שלכל מי שלוחץ על הכפתור יתפרסם בסטטוס שלו "I voted – have you?". לאחר אישור עם מרק צוקרברג שלח אותו בלומנפלד למצוא מתכנתים שיוכלו לעזור לו לתכנת את העיצוב. המעצב מצא לו כמה מתכנתים שעזרו לו עם זה ולאחר פחות משבועיים הדף עלה לאויר.

התוצאה הייתה מדהימה – 5.4 מיליון קליקים על הכפתור במהלך הזמן שהדף היה באוויר, ולכל מי לחץ הופיע בסטטוס "אני הצבעתי, ואתה?"
למי שרוצה לקרוא עוד על הקמפיין הזה יכול לקרוא כאן.

מחשבה קריאטיבית על אמצעי פיתוח המוצר  

חלק חשוב מההרצאה הקדיש בן לחשיבות של חשיבה קריאטיבית כאשר מבצעים תהליכים של פיצ'רים במוצר. הוא נתן לדוגמה את התרגום של פייסבוק לשפות וסיפר שבזמנו כאשר רצו לתרגם את פייסבוק לשפות הם קיבלו הצעות מחיר הזויות ומרחיקות לכת לכל שפה, אבל אז החליטו לעשות משהו מיוחד – לתת למשתמשים לתרגם בשבילם. הרי פייסבוק הייתה אז כבר פופולארית ברחבי העולם, וסביר להניח שהמשתמשים שלה יודעים אנגלית – אז למה לא לתת להם לתרגם?

התקבלה ההחלטה להתחיל תהליך של הכנת פלטפורמה למשתמשים לתרגום האתר. לקח להם חצי שנה לפתח את זה, וחלק מהמנהלים התחילו כבר לפקפק בהחלטה הזו – הרי בחצי שנה כבר היה אפשר להספיק לתרגם לעשרות שפות באמצעות אאוטסורס. אך כאשר הפיצ'ר של התרגום עלה לאוויר היתה לו הצלחה אדירה. השפה הראשונה שתורגמה היתה צרפתית והיא תורגמה תוך 24 שעות.

סיכום

ההרצאה של בלומנפלד הייתה מעניינת ביותר ואחריה היה זמן גם לשאלות מעניינות לא פחות – נושא אחד מעניין שעלה שם (נושא שהרצתי עליו בכנס חווית משתמש על בירה לפני כמה חודשים) הוא שבלומנפלד דיבר על הנושא שמעצבים צריכים לדעת לכתוב קוד "מספיק טוב כדי להיות מסוכנים." הוא אמר שכל מעצב צריך להגיע למצב שאם מתכנת בא אליו ומעיר לו על העיצוב שלו – "אני לא יכול לעשות את זה כי…" אז המעצב יוכל להחזיר לו את התשובה "בטח שאתה יכול לעשות את זה, ואם אתה לא תעשה את זה… א-נ-י אעשה את זה."

לי אישית בן בלומנפלד תרם מעט אינסייטס בהרצאה הקצרה הזאת והיה כיף לראות את התהליכים הפנימיים בעיצוב של מוצר כה פופולארי, ואני מקוה שהצלחתם לקבל קצת מהטעם הטוב של ההרצאה הזאת בפוסט קצר זה.
לסיום, אשאיר אתכם עם הצילום של 5 הטיפים למעצב שבן בלומנפלד נתן לנו בהרצאה.