כנסים מקצועיים הם, כידוע, אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד ולהיחשף לידע חדש בתחומים שונים, כשהגדולים הם כנסים שעוסקים בנושאים "חדשים" יחסית – מיחשוב, סלולר, אינטרנט וכדומה.

לאחר שנכחתי בכמות לא מועטה של כנסים מקצועיים, מיטאפים, הרצאות ומפגשים בארץ, החלטתי לסקר עבורכם כנס שנערך בחו"ל. לאחר מחקר קצר, החלטתי לטוס לכנס WebVisions בברצלונה. מדובר בכנס של שלושה ימים רצופים שנערך ב-IED (המכון האירופאי לעיצוב) ונערך במהלך הסופ"ש הראשון של יולי.

הנושא של הכנס השנה היה "Hack Happiness", שיספר על טכניקות שונות להבין ולהגדיר תחושת אושר, ובהתאם אולי לפצח את הנוסחא לתחושת שמחה – גם אצל המשתמש, וגם אצלנו, אנשי המקצוע מאחורי הקלעים.
כל אחת מהסדנאות וההרצאות היו קשורות באופן כזה או אחר לנושא. הטענה הראשית היא: ככל שאתה שמח יותר, אתה עובד טוב/חכם/מהיר/יצירתי יותר! בהתחלה, לא חשבתי שזו תורה מסיני, אבל מסתבר שכן.

אני מביאה לכם כאן מספר נקודות וסעיפים עיקריים שהרגשתי שכדאי להעביר הלאה. keynotes ליישום בחיים המקצועיים :)

!Happy people do it better

יום הכנס התחיל בהרצאה של Jason Lengstorf, שהיא במקרה היתה גם ההרצאה הטובה ביותר באותו היום. ההרצאה עסקה ביחסים בין עבודה לחיים האישיים – עבור שכירים ועצמאיים כאחד.
הרצאה שכולה אמת, על חיי העבודה היומיומיים שכל אחד חווה, ועל הדרך בה רמת הפרודוקטיביות שלנו יורדת ככל שעובדים רצוף יותר. על כמה מנהלים מפדבקים לטובה שעות נוספות של עבודה, ו-bad practices כגון הסחות דעת בחופשות, עבודה כפולה, מתישה, לא נכונה וכן הלאה.

ג'יסון סיפר על פרויקט עם דדליין של יממה שעבד עליו לכבוד ה-בלאק פריידי. דבר שגרם להלבנת פינה מהזקן המפואר שלו :) כמובן, שהחלק הזה היה מתובל בהרבה הומור, אבל עדיין נאמר עם כוונה מלאה: תרגיעו. המושג שהוא בחר לשתמש בו כדי לתאר את המצב היה, פרודוקטיביות שלילית. כלומר: עבודה מוגזמת, לא חכמה ולא יעילה שיוצרת יותר נזק מתועלת. גם בארץ וגם בחו"ל שעות העבודה הן ארוכות, והלחץ על העובד לספק תוצר ברמה גבוהה ובזמן קצר – מורט שיערות (תרתי משמע).

המסר היה: אתה שמח יותר = המוצר שלך טוב יותר. לדעתו, זה משהו שגם מעסיקים וגם לקוחות חייבים להפנים.
ג'ייסון דיבר על מספר חברות שקיימות היום ועושות את זה! הן מאפשרות לצוות העובדים שלהן לעבוד "בריא" יותר.

איך הן מצליחות? 4 שלבים:

• מדידת ערכים מחדש – עבודה נמדדת בתוצאות ולא בשעות עבודה אינסופיות.
• מיקוד על היעדים האמיתיים – פנאי, שינה, התלהבות. הצלחה היא דרך ארוכה שמורכבת מכל אלו.
• תגמול התנהגות נכונה – להגדיר יעדי פרויקט שפויים, ולתת לצוות להחליט על דרך עבודה יעילה עבורם.
• שליטה בזמן – בחר לאן הולכת תשומת הלב שלך. סיים עבודה בהרגשה שסיימת והמשך עם היום.

למשל, כשאתם בחופשה, תנו לעצמכם את החופש המנטאלי הנדרש כדי לרענן חשיבה, ולהמנע ממצב של "עייפות החומר" שלא מביא לתוצרים איכותיים יותר, להיפך. מתי פעם אחרונה אמרתם לעצמכם את המשפט: "אני חייב לסיים את המטלה, כי תכף נגמר החופש/הסופש". כל אחד יכול (וכנראה צריך) לעצור רגע ולחשוב כיצד הדברים האלו מתחברים אל מקום עבודתו ואליו בצורה הטובה ביותר. ג'ייסון סיכם ואמר "יש לנו מקצוע מיוחד – וכדי שנוכל להנות מהסביבה שאנחנו יוצרים דרכו, ממליץ שלא נמות בדרך" :)

מי שרוצה, זו המצגת שלו, יש בה עוד רעיונות ומשפטים מעוררי השראה.

Excuses, Excuses

או!  איזו פרסונה (של תירוצים) היא אתה?
ההרצאה הנוספת הטובה שהיתה באותו יום היתה של Mona Patel, בנושא התירוצים שאנו נותנים לעצמנו כדי להצדיק אי עשיה או אי הצלחה. הפתרון שלה הוא לחלק את האנשים ל-8 סוגי פרסונות:

The brat, The bullied, The square, The scaffolder, The blamer, The bottlenecker, The slacker, The sheep

מונה שמה לנו מראה מול הפנים. אני מאמינה שכל אחד יכול לזהות את עצמו באחת הפרסונות (או יותר), וכמו שאומרים – ההבנה היא חצי הדרך לפתרון! בהרצאה, היא עצמה ציינה שבאמצע שיחה היא עלולה לפסול רעיון שלא נשמע לה טוב באופן מיידי, להבין שהיא בעצם The Square באותו רגע, ולנטרל את השליליות מיד. ההמלצה: להקשיב ולהתקדם משם, כי הרעיונות הכי טובים יכולים לבוא דווקא ממקום פחות צפוי. המצגת שלה.

איך אתה נתפס על-ידי הקהל שלך?

אחת ההרצאות הטובות ביום השלישי של הכנס, היתה של Hazel Jennings – הקופירייטרית של אינסטגרם, בנושא "הקול של אינסטגרם, או: איך גרמתי לחבורה של חובבי תמונות להתרגש משפה". הרעיון המרכזי בשיחה, היה הדרך בה אינסטרגם רצו להיתפס על ידי הקהל שלהם, ובמקביל דוגמא לחשש האישי שלה – איך היא נראית כאשת מילים בארגון שכולו תמונות. אני חייבת להגיד שהיה כיף להקשיב לזה ממקור ראשון! הייזל הציגה את צורת העבודה הפנים-ארגונית באינסטגרם, סוג החברים בארגון, ערכי ליבה שמנחים אותם והרעיונות שמאחורי המותג.

המטרה היתה לעורר השראה! כל אחד בארגון שלו, בתקפידו האישי, ולהראות מה הוא יודע לעשות נכון. הייזל תיארה את הערכים עליהם המותג מבוסס והערכים עליהם החברים לעבודה מתבססים – כאשר המסר המרכזי שלהם למשתמש הוא "אנחנו רוצים לאפשר לך לשתף את הסיפור שתרצה עם החברים" (ועם כל העולם בעצם :). הערכים האלו הפכו את אינסטגרם למוצר שלם, ובמקביל למקום שכיף לעבוד בו. המשתמש באפליקציה מרגיש בבית ומרגיש מוחמא: "מתעניינים בסיפור שלי, הסיפור שלי נראה טוב".  וככזה – נוח לספר את הסיפור דרך האפליקציה.

זה מחבר אותנו לנקודה חשובה שעלתה לאורך כל הכנס, וגם אצל הייזל: חברות צריכות לקום עם עשיית כסף כמטרה משנית, כאשר המטרה הראשית אמורה להיות ערכית (איך המוצר שלכם משנה לטובה את היומיום?). פרקטית, דאגו להתחבר למותג במישור האישי, ומתוך ההזדהות עם הקול שלו – ואז, אין סיכוי שלא תעשו את זה על הצד הטוב ביותר שלכם :)

רוצים לראות קצת יותר? המצגת נמצאת כאן.

אנימציה בעיצוב שלכם

הסדנה הראשונה שנכחתי בה היתה של Jason Cranford Teague היא עסקה בפרוטוטייפינג, והדגישה את הנושא של אנימציות, לפני שמגישים אותן למפתחים. אחד הכלים המעניינים שהמרצה הציג: JustInMind. מדובר בכלי המדגים את האנימציה שחשבתם עליה כמעצבי חוויה למפתחים שצריכים ליישם אותה בפועל. לא יהיה נכון כרגע להיכנס לנושאים טכניים, אבל זה כלי שהייתי מציעה לתת לו בדיקה, עבור רובנו שמחליטים על אנימציה מקורית בעיצוב.

סוף סוף עושים אג'ייל ולא רק מדברים על זה

הסדנה השניה באותו היום הועברה על ידי Robert Stulle ושמה היה "Agile User Centric Innovation". בוורקשופ הזה יישמנו בפועל את שיטת העבודה באג'ייל, באמצעות שימוש בקבוצות ובעלילה.

רוברט הציג את דרכי העבודה בארגון שלו – שהמקבילה שלו בארץ היא משרדי פרסום ואפיון, והדגיש שהם לא עובדים בשיטת ה-Waterfall למשל (למי שלא יודע – הצורה הקלאסית הישנה בה עבדנו עד לא מזמן) אלא מנסים לעבוד כמה שניתן ב-Agile בגלל היעילות של השיטה.

המטרה של הסדנה היתה להמחיש את ההרגשה של עבודה בשיטת האג'ייל. מחווית מקצועיות אישיות – גם אם קראתם על זה, אין תחליף לניסיון בפועל. לכן, הסדנה היתה מועילה עבור מי שלא עשה את זה, והיא מקדמת שלבי עבודה. בהמשך לסדנה שלו, הייתי ממליצה לנסות לעבוד בשיטה הזו על הפרויקט הבא שלכם.

בהמשך לכך, רוברט הרצה גם בהמשך הכנס ודבריו בהרצאה חפפו לדבריו בסדנה, הנה המצגת למי שמעוניין.

What makes you a happy designer?

על מזבח הזהב, ההרצאה הטובה ביותר של הכנס: ההרצאה של Stefan Sagmeister (שמזכיר קצת את שרלוק הולמס מהסדרה – שזו תוספת נחמדה :)  סטפן דיבר על "מד אושר".  מי מאושר יותר ומי פחות על סמך גיל, מגדר, מצב משפחתי, רקע דתי, מיקום גאוגרפי, מקצוע וכדומה.

האמת? התקשיתי למצוא נקודות פרקטיות שאפשר לקחת וליישם במקום העבודה או על פרויקט ספציפי שלכם, כי ההרצאה לא העניקה כאלו כלים. במקום זה, סטפן הציג פרספקטיבה ואג'נדה שכיף לשמוע, ויותר מכך – לראות מישהו שבעצם מיישם ברמה היומיומית (אז גם אנחנו יכולים!).

סטפן שיתף איתנו רשימה שהופכת אותו אישית למעצב שמח יותר. חלקכם יחשוב שמדובר בעולם אוטופי – אבל תנו לזה צ'אנס – כמעצב, מפתיע ככל שזה ישמע, אתה גם אנושי :)

אז! דברים שהופכים אותו למעצב שמח יותר:

• לחשוב על רעיונות בצורה חופשית – בלי דדליין.
• לטייל במקומות חדשים!
• להשתמש במגוון רחב של כלים וטכניקות (אני רוצה לעצב עם פיצה!)
• לעבוד על פרויקטים שחשובים -לי- אישית.
• לקבל פידבק חי ואמיתי מאנשים שמשתמשים במוצר שלי.
• לעצב מוצר שמרגיש גם חדש ורענן וגם מוכר וביתי.

ועוד כמה…

כיוון שהמצגת שלו לא פורסמה, הדבר הכי טוב הבא הוא לצפות בהרצאה (יחסית קרובה לזו) שלו ב-TED:

לגזור ולשמור

כל אחת מההרצאות בכנס נגעה בנושא האושר האישי של בעל המקצוע, במקרה שלנו – המעצבים!
וזאת, מתוך הבנה שנפיק תוצר מצויין כשכיף לנו. לשם נגיע דרך יעילות, יצירתיות, עבודה מהירה יותר וכן הלאה.

נכון, שמחה או אושר הם לא כללי אצבע שניתן ללמוד, אך ה-hacks הפשוטים יחסית שהוצגו, יכולים לשפר במעט את היום. אני מאמינה שכל אחד יכול – במקום העבודה שלו, על הפרויקט החדש הבא – לייצר לעצמו את הסביבה הנכונה, זו שנחמד לו לעבוד בה. רובנו לא מבינים עד כמה חשוב לתת משקל לנושאים כמו שינה, פנאי, התלהבות וחיבור למה שאנחנו עובדים עליו.
כי לפרויקט יש דדליין שצריך להספיק, אבל לאושר שלנו לא.

אם הייתי צריכה לסכם, כנראה שהייתי מציעה לכל אחד לבחור (במידת האפשר) פרויקטים הקרובים לליבו, ואם לא קרובים לליבו, אז לנסות להבין עליהם כמה שיותר ולמצוא את נקודת החיבור. דעו לעשות הפסקות יעילות כדי לגשת לעבודה "בראש נקי" ולמצוא כמה שיותר השראה – אם זה אומר לטוס לחופשה, אז טוסו לחופשה!

ההמלצות לאורך כל הכנס נכונות ופונות גם למעסיקים ומנהלים שהיו חלק מהקהל. גם אתם צריכים לדעת לקחת את הזמן ביעילות, להישען אחורה ולסמוך.

מעצבים, מה עושה אתכם למעצבים שמחים? (כתבו לנו בתגובות, מה אכפת לכם :))