פירוש המילה לוגו על פי ויקיפדיה:
“לוגו (בעברית: סמליל) הוא אלמנט גרפי, איור או עיבוד טקסט שנוצר או עובד במטרה לסמל ולייצג גורם מסוים או להיות מזוהה עימו בתודעת הציבור.”
לעיתים קורה לנו, המעצבים, דבר מעניין, אנחנו מתחילים לעבוד על לוגו מסוים ולפתע אנו מבינים שהדבר הקטן הזה הולך לייצג את החברה הזאת לכל חייה. הופקדה לידינו אחריות אדירה לייצר בעצם את הזרע העיצובי הראשון בחייה של החברה.
אין דבר קשה יותר מלפצח למותג את הלוגו שלו, ההתייחסות חייבת לנגוע בכל האספקטים של החברה, בין אם זה לדפוס או בין אם זה לאינטרנט, הלוגו חייב לייצג 100% מהחברה!
מעצבים רבים משתמשים בשיטת ה“גשטאלט) *"ראו הגדרה בתחתית הפוסט (בכדי להביא את הלוגו שלהם לפוטנציאל המקסימאלי שלו.
כפי שאנחנו רואים אפילו היום, סימבוליזם מוטמע בכל דבר בחיינו. החל מסימן החיוך שאנו שמים בסוף משפט () ועד ה-LIKE של פייסבוק.
בסופו של דבר הכל מושתת על סימבוליות של החיים.
לוגו הוא הסימבול של החברה אותה הוא מייצג, השפה הויזואלית של אותה חברה בסופו של דבר מיוצגת על פי אותו לוגו שאתם עיצבתם בתחילת הדרך.
מישהו פעם אמר לי: ” בכדי לדעת שעשית לוגו טוב, תבחן אותו בשחור לבן, אם הוא עובד גם בדרך הזאתי, סימן שהוא טוב.
לראייה נסו לקחת כל לוגו שמוצג כאן ולדמיין אותו בשחור לבן, עדיין תקבלו את אותו המסר.
ואכן, לוגו טוב תמיד יעביר את המסר, ואנו נפנים אותו, ובפעם הבאה כבר לא נצטרך לקרוא את שם החברה או הסלוגן שמופיע בה, אלא פשוט נסתכל על הלוגו ונדע ישר לזהות את המותג.
ראו דוגמת אורנג‘ (ריבוע כתום), אפל (תפוח נגוס) וכן הלאה…
הדוגמאות הבאות יספקו לכם השראה מדהימה, מצחיקה, עוקצת ולפעמים מרגשת.
ותדעו– ברגע שתצרו לוגו שייצור אצל הצופה רגש, ביקורת, תזוזה בנבכי נפשו, אתם את שלכם עשיתם…
[sep]
פירוש המושג “גשטלט” על פי ויקפדיה:
“תבנית, צורה, דפוס.”
”אחד הרעיונות המשמעותיים בגשטלט הוא שבני האדם בנויים מהמון תבניות אותן אספו במהלך חייהם , כגון: חוויות, זיכרונות, פרשנויות על חוויות עבר, אפילו דעות של אחרים נכנסו לתוך התבניות של הפרט.
שבעת עקרונות הגשטאלט:
קירבה – עצמים או אנשים שקרובים אלי בזמן ובמרחב נוטים להיות משויכים האחד אל השני, ולהניח את התשתית לסכמה.
דמות/ רקע – בתוך הסכמה יש משמעות רבה לפרטים, לתפאורה של האירוע ולכל מה שנמצא ברקע. הרקע הזה משתלט בשלב מסוים על התמונה והופך לחלק משמעותי בתוך התבנית. הרקע הופך להיות ה – תבנית.
דמיון – יצירת תבנית של סכמה מנסה למצוא עיקרון משותף שיסביר את המציאות באופן שיהיה ברור יותר לפרט. כל הסימנים והמידע שמועבר יטופלו תחת אותו עיקרון משותף.
סגירה – גם כאשר המידע שמגיע אלינו הוא לא שלם, אנחנו ננסה לסגור אותו באופן שיתאים לנתונים שיש לנו כך שלתבנית יהיו גבולות ברורים ומוצהרים.
פשטות – כל נתון שהפרט נחשף אליו מתורגם תמיד לרמה הכי פשוטה שאפשר, אם אתה עושה משהו פשוט הוא יעבור מצוין אבל אם יש משהו מסובך יותר הוא לא יצליח.
צמצום הדיסוננס – מצב של חוסר איזון בין משמעויות.
המשכיות – הנטייה של בני אדם היא לייצר רצף, המשכיות בין אירועים. אירועים לא מתנהלים באופן אקראי אלא יש ביניהם איזשהו רציונל מקשר.
שיהיה לכם יום משובח.
