כמעצבי פרודקט, מטרת העל שלנו היא לפתח מוצר שיתן מענה מושלם למצוקות של קהל היעד שלנו. אבל בכל פעם שאנחנו ניגשים לפרויקט, אנחנו נתקלים במכשול אימתני של חוסר ודאות.

גם אם נשתמש בכל מתודולוגיות האפיון הנכונות, ונערוך מחקרי שוק מקדימים, עד שלא נפתח את
המוצר ונוציא אותו לשוק לא נדע אם המוצר קלע למטרה והוא אכן רלוונטי, שהוא נותן מענה לקהל
היעד שלנו. והתהליך שהמוצר עובר עד שאנחנו מגיעים לתובנות האלו הוא ארוווך ויקר נורא.

וזה מבאס. זה גורם לחברות להשקיע משאבים אדירים במוצרים לא מדויקים ולא נכונים, וכשהם
מגלים את זה – נשארת להם האופציה להשקיע עוד, לתקן ולשפץ את המוצר הכושל, או – להישאר
עם מוצר בינוני ומטה…

Design Thinking – הפתרון שכמעט עבד

כבר משנת 1991 התחילו לפתח דרכים להתמודד עם הבעיה הזו – וייסדו תהליך בשם Design
Thinking (חשיבה עיצובית). תהליך שמטרתו להבטיח פתרון רלוונטי וחדשני בכל מוצר שאנחנו
מעצבים.

Design thinking is a process for creative problem solving. Design thinking has a human-centered core. It encourages organizations to focus on the people they're creating for, which leads to better products, services, and internal processes.
Ideo.com

אני נחשפתי לראשונה ל Design Thinking כשחברה השאילה לי את הספר Creative Confidence שנכתב על ידי מייסד חברת Ideo – טום קלי.
חברת Ideo יישמה את מתודולוגיית ה Design Thinking בחברות ענק בסיליקון וואלי והצליחה לקדם באמצעותה מיזמים ופרויקטים חדשניים בקנה מידה עולמי.

Design Thinking היא שיטה לפיתוח מוצרים חדשניים מדויקים למשתמש, לצרכים ולחוויות שלו,
ב5 שלבים.
1. הזדהות עמוקה עם המשתמש – לבוא בגישה פתוחה לגמרי, לא יהירה ולא מתיימרת להכיר
את הצרכים והפתרונות מראש, ולהכיר את הבעיות בפאן האמיתי שלהם – מנקודת המבט של
המשתמש.
2. הגדרת הבעיה בצורה שמתפקסת על הצרכים האמיתים של קהל היעד.
3. העלאת רעיונות ופתרונות אפשריים רבים ככל האפשר – ככל שנחקור יותר כיווני חשיבה, כך נגיע
לפתרון מדויק ופורץ דרך.
4. בניית פרוטוטייפ (מוצר דמה) בהשקעה אפסית – כדי לבדוק את הרלוונטיות של הרעיון בעולם
האמיתי, לפני שההשקעה והמעורבות שלנו בפתרון ישחדו אותנו.
5. קבלת פידבק ממשתמשים על היעילות של המוצר על ידי בדיקות שנעשות למוצר הדמה

לכאורה – אחלה פתרון. הנה דרך להבטיח מוצר חדשני ומדויק, ולהיפטר מחוסר הוודאות והסיכון
הנלווה.
אבל רק לכאורה

כי הפתרון הוא תאורטי. הוא דורש המון השקעה בתהליכים ארוכים, עם סיכון גבוה להתפזרות ואיבוד
כיוון. חברות ענק, שיכלו להרשות לעצמן הקצאה של צוות מיוחד ומשאבי ענק הצליחו ליישם את
השיטה ולראות תוצאות מדהימות. אבל כל השאר פשוט לא הצליחה ליישם את התאוריה

הדיזיין ספרינט נולד

והנה, בתקופה האחרונה התחלנו להיחשף לפתרון הקסם, הדיזיין ספרינט! שהוא תהליך מדויק,
ממוקד וקצר שמיישם את כל 5 השלבים של Design Thinking.

הדיזיין ספרינט מאפשר לכל אחד להציע פתרונות חדשניים בביטחון מלא, בלי להקצות צוותים שלמים לתהליכי חדשנות ומחקר. הספרינט דורש השקעה של 4 ימים, וכולל את כל הצוות הרלוונטי לפרויקט (משקיעים, מפתחים, מעצבים וכו'). הוא מבוסס על סדרה של תרגילים מדויקים וקצרים, שמנתבים אותנו לתובנות אמת על המוצר או הרעיון שלנו.

בונוס נוסף, ענק, לדיזיין ספרינט –
בגלל שכל אנשי הצוות שותפים לתהליך הם כולם מיישרים קו, והפתרון המוצא כולל חשיבה על כל
ההיבטים של המוצר

בנוסף – כבני אדם אנחנו משוחדים מהרעיונות שלנו. ננעלים על רעיון כלשהו ועוורים לחסרונות
להיבטים השונים שלו. בתהליך מהיר הסיכון להשליה עצמית קטן יותר, ובגלל שהתהליך מתבצע
בסדרה של הצבעות ניטרליות על רעיונות רבים – הרעיונות הטובים ביותר צפים מאליהם.

המבנה של דיזיין ספרינטס

תהליך הדיזיין ספרינט מתבצע ב- 4 ימים
ביום הראשון – הבוקר מוקדש להבנת הבעיה, והגדרת המשימות של המוצר. על ידי תרגילים
להבנת המטרות והVision של החברה, בניית פרסונה, יצירת User Journey Map להבנת המצב
הנוכחי ולמיפוי אמוציונאלי.
אחר הצהריים מוקדש להגיית רעיונות על ידי סדנת השראה קצרה, מיפוי התהליך וסרטוט פתרונות
אפשריים
היום השני – מוקדש להצבעה ובחירת הפתרון המדויק ביותר, על פריסת כל שלבי התהליך והחלטה
על כל הצמתים החשובים במוצר

ביום השלישי –  יש סוג של האקטון – פשוט בונים את הפרוטוטייפ ברמה המקסימלית אליה ניתן להגיע ביום אחד (והרמה די גבוהה) מה שחשוב זה להעביר את החוויה הכוללת של המוצר או הפיצ'רים המוצעים בלי להשקיע בבניה שלהם
היום הרביעי –  הוא יום הבדיקות. מזמנים 5-7 אנשים שמתאימים לפרסונה שלנו, נותנים להם את
מוצר הדמה ביד ובודקים איך המוצר מתפקד. בשלב הזה נקבל פידבק ונראה איך המוצר שלנו מצליח להתמודד עם הצורך שהוא אמור למלא.

מה יוצא לי מכל זה –

בסיום הספרינט נשאר עם תוצר בעל ערך עצום לחברה – עם תובנות ממוקדות, מבוססות DATA
על המוצר.
במקרה והמוצר הצליח, וקיבל תהודה חיובית – הרווחנו בטחון במוצר שלנו, קיבלנו roadmap
מדויק להמשך – לאן להתקדם, מה לשפר, ואיך לפתח. וכבונוס – גם הוכחות למשקיעים על יעילות
ונחיצות המוצר:)
במקרה והמוצר נכשל, ולא השיג את המטרות שלו – לא היה יעיל ושמיש באופן שקיווינו – חסכנו
לחברה חודשים של השקעה בבניית מוצר שהיה נכשל בסופו של דבר. וכבר כעת אנו יכולים לחזור
לשולחן העבודה ולמצוא דרכים לשפר ולדייק את המוצר.

איך אני מסכמת את הכל במשפט אחד

הדיזיין ספרינט היא מתודולוגיה שעוזרת לנו לעצב מוצר מדויק, ולבדוק אותו בעולם האמיתי לפני ההשקעה העצומה של בניית פרויקט טכנולוגי, כדי לאמת את ההשערות של החברה ולבנות מוצר בעל סיכויי הצלחה גבוהים יותר מראש.