התחלתם לעבוד בסטרטאפ, הידד. 

פתאום אתם מגלים שכל שניה אתם צריכים לתרגם מילה ועוד מילה שלא שמעתם לפני כן, מתסכל.. לסטרטאפים יש מונחים ייחודיים, שפה שונה מעסקים אחרים וכדאי תמיד לדעת על מה מדובר כדי שלא תתפסו עם עיני עגל שמבקשים מכם לעבוד לפי הroadmap.

נכון שליזם חשוב הרבה יותר להיות בקיא בכל המושגים על מנת להיות בעניינים במחלקות השונות, בין אם הוא נמצא בכספיים, בפיתוח או בעיצוב אבל לא יזיק גם למעצב או למתכנת לדעת כמה מושגים בסיסיים בנוגע למימון, לניהול ועוד כי הרי ידע זה כוח וזה רק יכול לעזור בהמשך. אז בואו נתחיל:

design

User Interface – העיצוב הממשק שהמשתמש רואה.

User experience – הדרך בה המבנה, התהליכים והעיצוב של המוצר מספקים למשתמש חוויה מקסימלית בה הם משיגים את המטרה שלשמה הם משתמשים ביישום בצורה הטובה ביותר.

Usability – שימושיות. כחלק מחוויית המשתמש בודקים את מידת היעילות של המוצר והאם הוא מאפשר להשיג את התוצאה הרצויה בנוחיות המירבית. באיזו מידה היה לי קל לבצע את מה שרציתי במוצר.

Accessibility – כמו שימושיות, גם כאן מדובר באלמנט מדידה אך הפעם בודקים את רמת הנגישות לדפים במוצר ואת התכונות שאותו מוצר מציע על מנת ליצור לנו חוויה קלה ונעימה יותר.

Interaction design – עיצוב המוצר בצורה שמאפשרת ליוזרים להשתמש בדרך הטובה, המהירה והנכונה ביותר. זה בעצם לעצב את המוצר כאשר המשתמש הפוטנציאלי נמצא בראשנו כל הזמן.

Wireframing – השלד של העיצוב. השלד הזה עוזר ליצור חלק מאבני הדרך שלנו עליהם נתבסס בתור מעצבים. בנוסף, זה עוזר לכלל חברי הצוות להבין את הכיוון של העיצוב והפיתוח ולהביע דעה לפני שנכנסים לשלב העיצוב.

Roadmap – תוכנית אסטרטגית המגדירה מטרה או תוצאה רצויה וכוללת את הצעדים העיקריים או אבני הדרך הדרושות כדי להגיע אליה.

CTA – call to action, הנעה לפעולה. בדרך כלל ננסה לגרום למשתמש לפעול בדרך כלשהי, בין אם ללחוץ על כפתור או להגיע למסך מסויים.

DPI – dots per inch, הדרך בה ניתן למדוד את צפיפות התמונה או הוידאו. מספר הנקודות בצבעים שונים שנכנסים באינץ' אחד ומרכיבים את התמונה.

F shape pattern – ישנה גישה שאומרת שהמשתמשים מסתכלים על אתרים בצורה של F, או בעברית F הפוכה, כלומר מרפרפים באתר בתקווה שמה שהם מחפשים יתפוס להם את העין. מסתכלים על הכותרת, יורדים טיפה ומסתכלים מה קורה בעומק התוכן ואז מרפרפים למטה בתקווה למצוא את המבוקש.

Grid – מערכת של קווים אופקיים ואנכיים שמספקת בסיס לפריסת הדף ועיצובו. חובהההה להשתמש תמיד בגריד כדי ליצור יישור, אחידות, עקביות, סדר או במילים אחרות שיהיה נוח ונעים למשתמש להתמצא. גריד יוצר גם מבנה קבוע וברור עבור צוות שעובד על אותו מוצר וכך יודע איפה לשים כל דבר ובאיזו צורה.

Micro-copy – הטקסט שמופיע ביישום/אתר בכל מיני מקומות שהם לא פסקאות של טקסט רץ. יכול להופיע בכפתור, תווית, הערה, אזהרה, שגיאה. חלק גדול מה-UX של המוצר נשען על המיקרו קופי. אנחנו רוצים לפנות אל המשתמש בצורה נעימה, ברורה, בגובה העיניים ולא לסבך את התהליכים. בעברית יש לנו אפילו חשיבות גבוהה יותר למיקרו קופי מפני שלרוב ננסה "להתחמק" מפנייה מגדרית (לחץ/לחצי) ונשתדל שהפניות יהיו מותאמות עבור כל משתמש באשר הוא.

Gestalt Principles – אנשים לא בהכרח מסתכלים על צורה, על אובייקט כמו שהוא אלא כחלק מהסביבה שלו כאשר מה שממשחק כאם תפקיד זה הסמיכות בין אובייקטים, דמיון, פשטות, המשכיות וכו' כשכל אלו הם עקרונות הגשטלט שניתן להבין מהם הרבה על הצורה בה אנשים מפענחים או מנסים להבין את מה שעיניים רואות.

Mindmap – תרשים שמשמש לארגון ויזואלי של המידע. זה בדרך כלל מכיל רעיון אחד ע"י תמונות, מילים וכו' שקשורים לרעיון. לרוב, אחרי שקישרנו את מה שידוע וברור לנו אל הרעיון המרכזי, ניתן לגזור רעיונות נוספים, תמונות ומילים חדשות לרעיון ובכך ליצור מפה גדולה ומקיפה יותר.

Onboarding – תכנון ועיצוב חוויה מסבירת פנים למשתמשים חדשים כדי להקל עליהם את השימוש הראשוני וההבנה של המוצר.

Persona – יצירת משתמש שמייצג את קהל היעד על סמך נתונים וראיונות עם משתמשים. הפרסונה ככל הנראה תהיה בדיונית אבל המידע שמרכיב את אותה הדמות הוא אמיתי לגמרי ומנסה לשקף ככל שניתן את המשתמשים המוצר. יצירת פרסונה מדוייקת יכולה לעזור לקלוע לצרכים של המשתמשים. 

Programming

Front-end – צד לקוח, מה שהמשתמש רואה שהוא משתמש באפליקציה.

Back-end – מה שנמצא מאחורי הקלעים של האפליקציה, הפיתוח עצמו, התחזוקה, שרתים, מאגר נתונים וכו'.

Full stack – מתכנת שמתעסק גם בbackend וגם בfrontend נקרא full stack. הוא נוגע בכל חלקי הפיתוח.

DevOps – זה בעצם תירגול שמשלב פיתוח ופעולות IT ביחד כדי ליצור פיתוח מהיר יותר ויעיל יותר.

Stack – "חבילה" שכוללת שפות תכנות, ספריית קוד (framework), כלי פיתוח ומאגר מידע מסודר. כדי לפתח יישום או אתר יעיל וטוב חייבים את החבילה הזו.

QA – בדיקות שעושים למוצר כדי לוודא שהוא עובד כמו שמצפים ממנו. יש הרבה סוגים של מבדקים והצוותים בוחרים את מה לבדוק בהתאם למוצר, לשלב הפיתוח וכו'.

Compilers – משמשים להמרת שפת תכנות רגילה כמו שאנחנו מכירים לשפת מחשב (בינארי למשל) ככה שאם תשמעו את המתכנת אומר "לקמפל" אז שלא תבהו בו. תהליך הפוך ופחות נפוץ נקרא דיקופילציה.

API – ממשק תכנות יישומים. ספריות קוד ופונקציות שאפשר לעשות בהן שימוש כדי לחסוך בזמן. למשל הרשמה לאתר באמצעות חיבור לחשבון פייסבוק – זה שימוש בapi של פייסבוק ומקצר את ההרשמה המסורבלת והזנת הפרטים. 

Open Source – קוד פתוח, במהלך השנים האחרונות, מתכנתים משתפים את הקוד של התוכנה שלהם ובכך מאפשרים למתכנתים אחרים להשתמש בקוד המקורי שלהם ליצירות הבאות.

Framework – ספריית קוד מוכנה עם אפשרויות רבות שמייעלות את תהליך הפיתוח ומקצרות זמנים ומחשבה.

Concurrency – האפשרות לבצע מספר פעולות בתוכנה במקביל למהירות גבוהה יותר ויעילות.

Database – המקום בו מאחסנים בשרתים את המידע, מסדרים את כל המידע ומקבלים גישה מהאפליקציה לאותו מידע ובחזרה.

 Cache – אתרים רבים משתמשים בזה כדי לשמור מידע על השימוש שלנו באתר. הם יכולים לייעל את השימוש שלנו בפעמים הבאות בכך שהוא יהיה מהיר יותר.

Analytics

A/B Testing – כדי ללמוד איך לייעול את השימוש במוצר עורכים מבדקים שנקראים A/B Testing וכך מקבלים נתונים שמראים מה טוב ומה פחות, מה כדאי לשנות ואיך.

KPI – ייצוג מדדי הביצוע העיקריים של סטרטאפים. כך ניתן לבדוק את הביצועים, התקדמות ומטרות כמו למשל עלות, הכנסות, זמן שימוש של לקוח במוצר ועוד.

LTV – שווי הלקוח עבור החברה. ישנה נוסחה לחישוב בהתאם להכנסה שהלקוח מייצר עבור החברה.

CAC – כמה עולה לחברה "לקנות" לקוח. חשוב לדעת את זה על מנת כדי להשקיע בצורה נבונה בקמפיינים שיווקיים ולבצע תחזיות.

Bounce – מדד הבודק את הזמן של המשתמש במוצר עד שהוא נוטש. ככל שה-bounce נמוך יותר כך זה יותר טוב.

Churn – אחוז נטישת המשתמשים. כמה משתמשים שמייצרים הכנסה לחברה נוטשים את המוצר? ככל שהנתון נמוך יותר כך המצב טוב יותר.

Retention – אחוז שימור לקוחות. מוצר טוב גורם למשתמשים להמשיך להשתמש בו וליצור אחוז שימור גבוהה יותר. גם כאשר לקוח מעוניין לעזוב, נפעיל בדרך כזו או אחרת מהלכים להשארתו וכך ה-Retention ישאר גבוה.

Marketing

SEO – דירוג במנועי החיפוש. הדירוג נעשה ע"י אסטרטגיות וטקטיקות מסויימות שמעלות את הדירוג. זאת על מנת להיות קיים במנועי החיפוש וכמובן גם להופיע לפני המתחרים. דירוג טוב יכול להביא עוד לקוחות, להקל על פקוחות שמחפשים פרטים על המוצר וגם לחסוך במודעות בתשלום בפלטפורמות השונות.

Growth Hacking – צמיחה יעילה שנמדדת בתשואה שגבוהה כמה שיותר מול העלות של הקמפיין. מתכנתים משתמשים באסטרטגיות כאלה ואחרות כדי לקבל תוצאות יעילות ככל שניתן.

Evangelist – משתמשים ראשוניים. הם אלה שראשונים לגלות את המוצר, להשתמש בו להמליץ לאחרים.

The Chasm – חברות מוצר מצליחות הרבה פעמים לתפוס משתמשים שמאמינים במוצר אבל באותו זמן לא מצליחות לתפוס את שאר המשתמשים בשוק. הפער הזה נקרא The Chasm.

Target Market – קהל היעד האופטימלי למוצר. קהל עם ערכים זהים.

Inbound – יצירת ערך רב עבור הלקוחות שגם משיג דירוג טוב יותר במנועי החיפוש על ידי יצירת תוכן, מדריכים, סרטונים, הדרכות, פודקסטים ועוד שמושכים עוד ועוד משתמשים לאתר באופן קבוע.

Outbound – כאשר inbound מושך את הלקוחות ע"י השקעת זמן ויצירת תכנים, בoutbound יש צורך בהשקעה של כסף כדי לקבל את אותן התוצאות וזאת בגלל שבדרך כלל השיווק כרוך בהגעה ללקוחות דרך פלטפורמות כמו פייסבוק, גוגל וכו'.

Business

Dragon – סטרטאפ שמגייס מעל מיליארד דולר בסבב השקעה אחד נקרא כך.

Unicorn – סטרטאפ שמגיע לשווי חברה של מיליארד דולר נקרא כך.

Founder – מייסד הסטרטאפ

Wantrepreneur – אנשים עם רעיונות. בין אם אלה אנשים טכניים או לא, הם תמיד עם רעיון ורוצים לפתח משהו אבל לא מתחילים.

Non-Technical – בדרך כלל ישנם כמה סוגי מייסדים, חלקם עם רקע טכני, למשל מתכנתים וחלקם ללא רקע טכני אשר יותר אחראיים על הצד העסקי ו/או השיווקי.

Validation – מדד המוכיח את הצורך והביקוש למוצר. אחת ההוכחות החזקות היא משתמשים שרוכשים את המוצר, משתמשים בו ואפילו ממליצים לאחרים

Scalability – היכולת של הסטרטאפ להתרחב ולהגיע לעוד משתמשים

Accelerator – האצה של תהליך השקת סטרטאפ ע"י קבלת ליווי, הדרכות ואפשרויות מימון בזמן קצר יחסית

Incubator – בניגוד למאיץ, כאן ישנה תוכנית לתווך ארוך כאשר ניתן לקבל ייעוץ, ליווי, קשרים, משרדים וכו'. האינקובטור עוזר לסטרטאפים בתחילת דרכם לעבור את הקשיים הראשוניים.

Bootstrapping – יזמים שהם בעצם הון אנושי עם ידע, מיומנויות וניסיון. רוב הסטרטאפים מתחילים היום בצורה הזו, עם כספים של המייסדים וההון האנושי של כל אחד יכול מאוד לעזור בחיסכון עד השקה ראשונית לקבלת מימון רציני בהמשך.

Iteration – הרבה פעמים הרעיון הראשוני מתגלה כחצי כוח והתחזית היא לא בהירה במיוחד, לכן בשלב הזה היזם יכול לעשות Iteration ולבצע שינויים קלים במוצר שיכולים להציל אותו.

Pivot – כאשר הרעיון הראשוני מתברר כלא להיט אבל הפעם יש צורך לעשות שינוי מהותי ולא קטן כמו שעושים Iteration, יש צורך לעשות Pivot – משמע לעשות שינוי רציני במודל העסקי כמו לשנות את הדרך בה העסק מרוויח כסף, שינוי קהל היעד או בכלל לשנות את המוצר. למשל למי שראה עמק הסיליקון, בהתחלה פייד פייפר רצו להשיק מוצר שמכווץ קבצים אבל ראו שהם טיפה מסתבכים עם המימון אז השיקו תוכנה לשיחות וידאו עם אותה טכנולוגיה ומיד קיבלו מימון וקיבלו הכרה.

אגב, מהסיבה הזו, סטרטאפים נוטים פחות לעשות בדיקה לרעיונות ולגרסאות ויותר לפתח ולבדוק במקביל במהירות וכך לחסוך זמן ולקבל תוצאות מהירות.

Disruption – חידוש משמעותי, יצירה של משהו שישנה את השוק / את העולם

MVP – סוג של אב טיפוס למוצר העתידי, מוצר מינימלי שכולל את התכונות העיקריות שיהיו לו בהמשך כדי שיוכלו לבדוק את העתיד של המוצר, לבחון יתרונות וחסרונות ולהימנע מסיכונים בבניית מוצר מוגמר בזמן ארוך הרבה יותר ויקר הרבה יותר.

Lean – מתודולוגיה שמבוססת על בנייה ובדיקה מהירה. פיתוח של רעיון בצורה מהירה במקום לבנות מוצר גדול ומתקדם ולקוות שבהמשך יגיעו גם לקוחות והכנסות יחד איתם.

Agile – פיתוח מהיר עם בנייה באופן הדרגתי ובדיקות מהירות.

Exit – אחת הסיבות שיזמים מקימים סטרטאפים היא "לעשות אקזיט", לקבל הנפקה כלשהי או מיזוגים ורכישות.

SaaS – מודל עסקי, מהנפוצים שיש היום לסטרטאפים, שהמוצר הינו שירות ללקוח ואם הלקוח רוצה להשתמש בשירות הוא משלם תשלום חודשי קבוע (מנוי).

PaaS – פלטפורמה לבניית המוצר. במקום לבנות מוצר מאפס, אפשר להישען על מערכת קיימת כדי לחסוך עלויות וזמן.

Acqui-hire – סוג של רכישת סטרטאפ או חברות קטנות עבור ההון האנושי שקיים שם. שמקימים את העסק צריך להעסיק אנשים עם כישורים טובים, אנשים שמשלימים אחד את השני, שיודעים לעבוד כצוות ועוד. זו וואחד משימה לא פשוטה בכלל ולפעמים כדי לחסוך את הכאב ראש הזה, את סיכון, חברות מבצעות רכישות של צוות קיים שעונה להם על הדרישות.

Alpha Release – במהלך הפיתוח, המוצר עובר בדיקות באופן שוטף ועל מנת שהצוות יוכל לבדוק את המוצר באופן מקיף לפני השחרור שלו למשתמשים, אפשר לבצע Alpha Release שזה בעצם בדיקה פנימית של המוצר לפני שהוא עובר לבדיקה ציבורית.

Beta Release – לאחר בדיקות אלפא, משחררים את המוצר בגרסה מתקדמת יותר לבדיקת בטא. הבדיקה הזו כוללת משתמשים פוטנציאלים במוצר שנותנים משוב לפני שחרור לקהל הרחב ובכך עוזרים למפתחים להדק את הפיתוח, עיצוב ועוד.

Board of Directors – דירקטוריון בנוי בדרך כלל מאנשים שיכולים לתרום למייסדים בהחלטות כמו העסקה, פיתוח עסקי, גיוס כספים ועוד מתוך הניסיון האישי שלהם. כל הידע הזה הוא המפתח להצלחה וככל שילוו את העסק טיפים יותר טובים כך יעלה הסיכוי שלו להצליח ולהיתקל בכמה שפחות קשיים

Business Dev – בדרך כלל השותף הפחות טכני, זה שאחראי כל הפן העסקי בחברה הוא בדרך כלל אחראי על הפיתוח העסקי של הסטרטאפ.

BM Canvas – כמו לכל עסק גדול, צריך שיהיה מודל עסקי אבל המודל העסקי יכול להגיע לחוברת של מאות עמודים ולכן יש את BM Canvas שמסווג את התחומים החשובים של העסק בהשקת הסטרטאפ כמו קהל יעד, ערך החברה, שותפים, מודל הכנסות ועוד..

Hocky Stick – טבלת צמיחה חדה ובטוחה. כל יזם היה רוצה שהעסק שלו יצמח בצורה מהירה וטובה אבל בפועל קשה להשיג צמיחה כזו ומסלולים כאלה מאופיינים בתנודות רבות והמון הפתעות.

Pitch Deck – משקיעים מעוניינים לקבל מידע לפני שהם נותנים כסף, את המידע מציג הסטרטאפ ובה הוא כולל את הצוות, המוצר, השוק אליו הוא פונה, תוכניות עתידיות ועוד. לכן מייצריםPitch Deck כדי להראות למשקיעים פוטנציאלים.

Freemium – כחלק מהאסטרטגיה שנקראת SaaS בה המוצר נותן שירות בעד תשלום חודשי (מנוי), יש גם מסלול חינמי שהמשתמש יכול להתנסות ולעבוד עם המוצר עם פיצרים מוגבלים. המטרה היא לשמור על לקוחות ובעתיד כאשר תהיה תלות במוצר וצורך בשימוש במאפיינים נוספים, יהפוך אותו לקוח למשתמש בתשלום באחת החבילות הנוספות.

Value Proposition – סטרטאפ טוב מציע ערך טוב יותר מהמתחרים בשוק או עונה על בעיה שאין לה פתרון עדיין. ככל שתהיה ייחודי יותר, תציע פתרון טוב יותר מהאחרים כך הערך שלך יהיה גבוה יותר.

Consumer Product – מוצר צריכה. חברות C2B מייצרות מוצרי צריכה, כמו למשל אפל שמייצרת אייפון שהוא מוצר צריכה.

Enterprise Products – בניגוד למוצר צריכה, זהו מוצר שמיועד לשימוש של חברות.

Competitive Adv – היתרון של החברה מהמתחרים. השוני יכול לבוא לידי ביטוי ע"י החדשנות שהיא מציגה, קניין רוחני, זכויות בלעדיות, שותפויות ועוד.

Hackers – כינוי למתכנת מעולה שתמיד מוצא פתרון לכל בעיה, לא נתקע מול שום קושי ולא משנה מה המכשול שלפניו.

Intellectual property – המצאה מוגנת באמצעות רישום פטנט, זכויות יוצרים ועוד.

Customer Dev – כחלק מהמתודולוגיה של בנייה ובדיקה מהירה (lean), הפיתוח של הלקוחות זה שלב שבו ממש מראיינים את המשתמשים ובודקים את השימוש באופן איכותי וכמותי.

Finance

Angel – כינוי למשקיעים בודדים ובדרך כלל קרובים. המטרה היא לממן את המיזם ולהבטיח בשלב מוקדם השקעה טובה ותשואה גבוהה.

VC – venture capitals, בניגוד למשקיעים הבודדים, החברות הללו משקיעות בסטרטאפים עם סיכוי גבוה להצלחה, כאלה שככל הנראה השקעה כספית בוודאות תעזור להם לצמוח להגיע ליעד אליו הם שואפים.

Seed – סבב גיוס נוסף, אפשר להגיד שזה סבב הגיוס הראשון אם לא מחשיבים את האנשים הקרובים שכביכול באו לעזור ולתמוך.

Series A, B, C – סבבי השקעות.

Cashflow – תזרים הכסף שנכנס לעסק ויוצא ממנו.  Free cash flow זה הסכום שנשאר לאחר קיזוז ההוצאות והוא משמש כמדד לרווחיות החברה.

Pre-Money Valuation – ערך החברה לפני קבלת הכסף. חשוב למשקיעים, בעלי מניות וכו לדעת מה שווי החברה לפני שהם משקיעים.

Post-Money Valuation – ערך החברה אחרי הגיוס. שווי החברה עולה ויורד אחרי סבב גיוס. אם הוא יורד זה בדרך כלל קורה במידה וגויס פחות כסף ממה שהעריכו.

Burn – הסכום שהחברה צפויה "לשרוף" ב-18 חודשים הראשונים שלאחר המימון.

Cap Table – כלי לסידור השווי של כל בעל הון בחברה, משקיע או מייסד.

ROI – המדד להחזר ההשקעה. כל סטרטאפ מקווה ומצפה להחזר השקעה אם זה דרך שיווק, מכירה או כל יוזמה אחרת.

Term Sheet – מסמך המכיל את תנאי ההשקעה. משמש גם כסוג של נקודת מוצא למשא ומתן בין משקיעים למייסדים.

Run Rate – אחד מהמדדים העיקריים של סטרטאפ. צופה את הביצועים העתידיים על סמך נתונים קיימים. לדוגמא, אם העסק הרוויח ברבעון הראשון 100 שקל אז כנראה שבסוף שנה יהיה רווח של 400 שקל לפי אותו מדד.

Revenue – הכסף שנכנס לחברה לפני קיזוז הוצאות.

Income – הכסף שנכנס אחרי קיזוז הוצאות – רווחים נקיים. משמש לצורך השקעה מחדש או משיכה.

Vesting – תקופה בה לא ניתן למשוך את המניות של החברה לאחר השקעה וזאת על מנת להבטיח התחייבות ארוכה מספיק להבשלה של הפרויקט.

לסיכום

אם זה אכן המצב, התחלתם עבודה חדשה, מאתגרת ומעניינת, אני מאחל לכם המון הצלחה!

במידה ואתם שועלים ותיקים ויש לכם עוד מושגים ששווה להוסיף למילון המושגים הזה אני ממש אשמח שתכתבו כאן למטה וביחד ניצור לקסיקון ענק ומושלם! ובכלל, אשמח לשמוע את דעתכם על הלקסיקון :)