ביום ראשון האחרון, ה-10 במרץ, התקיים אחד הכנסים הגדולים בארץ בתחום חווית המשתמש –
UX Salon 2019.
הכנס השנה התנהל תחת המעטפת של ״חוויה היא בכל מקום״ והתכנים שהוצגו בו, נגעו בנושא חווית המשתמש מזוויות שונות ומגוונות. הנה סיקור תמציתי של ההרצאות שהשאירו עלי אימפקט.
Sound as Sensory Design // מתיו בנט, Microsoft
על מה היתה ההרצאה
במיקרוסופט נותנים חשיבות לעיצוב סאונד כחלק מעיצוב חווית המשתמש. הצוות שם לעצמו מטרה לייצר צלילים שמצד אחד יסבו את תשומת לב המשתמש למשהו חשוב שקורה (כמו מייל חדש שהתקבל) ומצד שני, לא ייצרו הפרעה בעולם שלנו, העמוס גם ככה ברעשים סביבתיים.
Take aways
- צלילים מעצבים את איך שאנחנו מתבוננים על דברים, משפיעים על המגע שלנו בדברים ומשנים את איך שאנחנו מרגישים לגביהם. החיבור בין צלילים ורגשות הוא פסיכולוגי ולכן מאד משמעותי בחווית המשתמש.
- סאונד של התראה הוא כמו טפיחה עדינה למישהו על השכם. כשאנחנו בוחרים צלילים שילוו את חווית המשתמש, המטאפורה הזאת היא גייד-ליין נהדר לזכור.
- הבנה של צלילים כחוויה סנסורית שמחוברת לרגשות שלנו, יכולה לשפר את איך שאנחנו מקשיבים לצלילים, ואיך שאנחנו מעצבים אותם.
רשמים שלי מההרצאה
הקונספט מרתק בעיני. למרות הקשיים הטכניים שהיו (זה היה קצת אירוני, שהסאונד לא פעל בהרצאה על סאונד) והמרצה החביב אך מונוטוני, הבנתי למה הוא התכוון. הרעיון עבר.
הייתי שמחה לקבל הצצה קצת יותר רחבה לתהליך העבודה על מוצר עם סאונדים, איך הצוות עובד ואיך בודקים צלילים על משתמשים.
Inclusive Design – More Than you Hear // מארי ואן דריש, ABN AMRO Bank
על מה היתה ההרצאה
ההרצאה היתה על איך חווים אנשים חירשים את העולם הדיגיטלי. מרי היתה מרגשת ואינפורמטיבית ונתנה לנו הצצה לעולם שלה, כשהסבירה לנו ששפת הסימנים אינה אוניברסלית אבל המודעות לשונה ולצרכיו ממש צריכה להיות.
Take aways
- בתהליך עבודה על מוצר, חשוב לנסות לאתר איפה הנקודות שבהן יש פער בחוויה בין יכולת של אנשים שונים לבצע משימה או להשתמש במוצר. היא ציינה לדוג׳ ממשק שבו מזמינים את המשתמשים (הכבדי שמיעה) ליצור קשר באמצעות טלפון בלבד.
- חשוב להבין את הבעיות שעלולות להיווצר בתהליך כדי ליצור עיצוב אינקלוסיבי שיפתור אותה. אמפטיה היא כלי הכרחי.
- אם אתם מעצבים ״עם״ אנשים, לעומת ״בשביל״ אנשים, העיצובים שלכם יוכלו להיות יותר אינקלוסיביים. בדיקת שמישות עם האנשים שבשבילם מעצבים, תוודא שלא מפספסים נקודות כאב פוטנציאליות.
רשמים שלי מההרצאה
מרי מרצה נהדרת, בשפת סימנים, עם המון הומור וחן היא כבשה אותי והייתי מרותקת לכל תנועה שהיא עשתה.
זה מדהים עד כמה קל לשכוח מפערים מהסוג שהיא תיארה בעת עיצוב חווית משתמש, ועד כמה משמעותיים הם (לפעמים אפילו קריטיים) לאנשים שצריכים לגשר עליהם מול טכנולוגיה שלא מכילה אותם.
Age Friendly Design // רינה נאור ageCulture
על מה היתה ההרצאה
בחברה כיום יש תפיסה מאד שלילית לגבי הזדקנות בכלל ואנשי ונשות הגיל השלישי בפרט. מדוע חשוב להכיר בכך ולהתחשב במשתמשים מקבוצות הגיל האלו גם בעיצובים שלנו?
Take aways
- אנשים מבוגרים נתפסים בחברה בתור אנשים חלשים, מוגבלים. יש בחברה שלנו היום Ageism (גִּילָנוּת, אפליה של מישהו בשל גילו). רינה הראתה סרטון שאני מאוד ממליצה לצפות בו כדי להבין בצורה מוחשית מהו ״אייג׳יזם״. (לֹצפייה בסרטון)
- פתרונות נכונים הם פתרונות המשולבים באלגנטיות באיך שאנחנו תופסים את הגיל השלישי. איך אפשר להתייחס לזה בעבודה היום-יומית שלנו כמעצבים:
- לא להתנשא (לא בשפה ולא בעיצוב)
- להתייחס לרגישויות שחווים משתמשים בגיל השלישי (קוגניטיבית, פיזית, מנטלית).
- להציע פשטות בעיצוב
- להציע פתרונות שיכולים להיות משולבים במציאות היום-יומית
3. משתמש צעיר, יתייחס ל״חיכוכים״ (Frictions) שיחווה במוצר שלכם בכך שיאשים את המוצר ויעזוב. משתמש מבוגר, יתייחס לאותם חיכוכים בתור חוסר יכולת שלו עצמו.
תפקידנו כמעצבים לזהות את החיכוכים האלה מראש, להפחית אותם ולעזור למשתמשים מכל הגילאים לחוות את המוצר והעיצוב בצורה מוצלחת.
רשמים שלי מההרצאה
נושא חשוב ומשמעותי. מעודד לראות שבשנתיים האחרונות ניתנת הרבה במה להרצאות שמדברות על הנושא. כולנו נזדקן מתישהו. הרצאות נהדרות כאלה מעודדות אותי אישית לחשוב שני צעדים קדימה ולעצב בשביל המחר.
Practical Machine Learning for the Human Experience // אלי ווגל, Booking.com
על מה היתה ההרצאה
המוצרים שלנו הופכים יותר משולבים בחיים של המשתמשים שלנו, עם התראות, המלצות אישיות, ופרסונליזציה על ספידים. מתי זה יותר מדי ואיך להמנע מקריפיות בתחום?
Take aways
- בעולם הפרסונליזציה, הגבול בין מגניב (המלצות לשירים מועדפים בsoptify) לקריפי (התראת ״היית ב-X, רוצה לדרג?״ מגוגל מפס) הוא מאוד דק. לנו כמעצבים יש אחריות ליצור חוויות שלא מרגישות למשתמש כפולשניות ומפריעות.
- באמצעות הבנת המשתמשים, הבנת הצרכים שלהם והרגשות שלהם, אפשר לבנות חוויות שמייצרות ערך בקונטקסט מדויק.
- הנה כמה עקרונות שכדאי להקפיד עליהם בעיצוב מוצר המבוסס על Machine Learning:
- תגרמו למשתמשים שלכם לבטוח במוצר שלכם. אפשר להשיג את זה באמצעות עבודת מיקרו-קופי נכונה ושקיפות מידע (למה אנחנו צריכים גישה ולמה).
- לתקשר עם המשתמשים תוך כדי החוויה. לכוון ולהסביר למה קרה משהו, כדי שהמשתמשים ירגישו אוריינטציה ושליטה.
- אפשרו למשתמשים שליטה במוצר על ידי קביעת ההגדרות שלהם בעצמם.
- חשוב – ליצור נתיבי בריחה. אם לדוג׳ אתם יוצרים המלצה למשתמש, אפשרו לו להשיב לכם בהוספת פונקציה של ״זה לא רלוונטי לי״ או ״שנו את ההגדרות שלכם״.
רשמים שלי מההרצאה
המוטיב שאלי חזרה אליו שוב ושוב בהרצאה, ובשיחה עם ויטלי שנערכה אחריה, הוא אמפטיה.
ההקשבה למשתמשים, ההבנה של עולמם הרגשי ויצירת חוויות ש״מדברות״ ומקיימות שיח דו-כיווני עם המשתמשים, יאפשרו למשתמשים להנות מיתרונות המידע שנאסף עליהם, ולא להרגיש שחודרים להם לפרטיות.
The Role of Emotions in Shaping Digital Experiences //ד״ר לירז מרגלית, Clicktale
על מה היתה ההרצאה
חוויות שאנחנו חווים, יכולות להפוך מחוויה רגשית רגעית, לזכרון.
אם קרה באפליקציה משהו שהמשתמש ציפה שיקרה, זה לא בהכרח יעורר בו רגש חיובי זכיר. מצד שני, חוויות שליליות נצרבות בזכרון בצורה הרבה יותר משמעותית. על ידי יצירת חוויות שהן ״קצת מעבר״ לצפוי המעוררות רגש חיובי משמעותי, נוכל לייצר מוצרים שנצרבים בתודעה של המשתמשים שלנו.
Take aways
- אם החוויה היא משמעותית מספיק מבחינה רגשית, החוויה עוברת מהזכרון הקצר לזכרון ארוך הטווח. כך המוח שלנו מחווט וכך הוא פועל. במחקרים שנעשו ידי לירז והצוות שלה, הם גיבשו 5 מודלים מנטליים אפשריים של משתמשים.
- משתמש אחד יכול לחוות 5 מודלים בסשן אחד במוצר. משתמשים אחרים יכולים לחוות את אותו מודל מנטלי לאורך כל האינטראקציה עם המוצר. לדוגמה, משתמש שנכנס לאתר יכול להיות במודל מנטלי מסוג "exploring" – לחקור את האתר ותוכנו. בהגעה לטופס ההרשמה שבנוי לא טוב הוא יכול לעבור למודל של ״Disoriented״ כשלא יצליח להבין את אופן השלמת המשימה.
- על ידי הבנת המשתמשים שלכם, והתייחסות למה הם מרגישים בתהליך שהם עוברים במוצר, תוכלו לייצר חוויות שמייצרות רגשות חיוביים, ותייצרו סיפור חדש שהמשתמשים שלכם יכולים לאמץ לזכרון ארוך הטווח שלהם.
רשמים שלי מההרצאה
המסר, למרות שהועבר בצורה נהדרת, לא היה חדשני. החיבור בין חווית משתמש לרגשות הוא מוכר וידוע. מבחינתי, מה שהיה חסר היה ה״איך״. למשל, היה מעניין לראות איך מיושמת הלמידה שלהם לגבי 5 המודלים על פרוייקט ביצירת חוויות שהולכות את ה״אקסטרה מייל״ ומייצרות זכרון חיובי.
How to Write Products: When Copy Becomes Design // בנג׳מין הירש, Dropbox.com
על מה היתה ההרצאה
איזה סיום נהדר ליום ההרצאות.
בנג׳מין העביר הרצאה קולחת, ברורה, עם מסרים פשוטים מתובלים בהומור.
הוא סיפר לנו על חשיבות המילים במוצרים, ועל השפעתן על חווית המשתמש. הוא לא חידש. אבל הצורה שבה העביר את המסר, היתה מצוינת!
Take aways
- Be Clear.
קריאה = מאמץ. לכן הטקסטים והמילים שהם מכילים, צריכים להיות פשוטים.
דוגמא מאד טובה לזה היא הטקסט המשפטי שניתן למצוא בתחתית טפסי הרשמה. בטקסט הזה נמצאים פרטים כל כך חשובים לשימוש במוצר, ולפעמים אפילו לכסף שלנו, אבל הניסוח שלהם תמיד מוסרבל והעיצוב שלהם הוא תמיד למטה, בקטן, באפור בהיר שממש יהיה לנו קשה לקרא. זו חוסר אחריות כלפי המשתמש לא להתייחס לטקסטים כאלה ביותר תשומת לב. לנקות את המונחים המקצועיים, ולהבהיר בפשטות מה שחשוב. - Be a Friend.
כאנשים שמעצבים את חווית המשתמש, יש לנו את ההזדמנות להיות ״החבר הדמיוני״ של המשתמש במוצר. לכוון אותו, להדריך אותו ולפעמים אפילו לעודד אותו. - Be Expressive.
פה אני חושבת שקיים חידוש מבחינת תכני המיקרוקופי שאני נחשפתי אליהם. בחלק מההרצאות ששמעתי בתחום, נושא ה״התחכמויות״ בטקסטים הועלה דווקא כדוגמא שלילית, כדי להבהיר כמה חשוב להיות ברורים עבור המשתמשים. חווית המשתמש צריכה להיות כמו ניהול שיחה עם המשתמש ושיחה כזו צריכה להשמע ולהרגיש כמו ששיחה אמיתית הייתה נשמעת.בהרצאה שלו, בנג׳מין אומר דווקא ההפך. תהיו אקספרסיביים בטקסטים שלכם. תנו אופי למוצר דרך הטקסט. האופי והאישיות משפיעים ומהדהדים אצל המשתמשים שלכם (וכתוצאה מכך – הם יכולים ליצור חיבה למוצר, זוכרים את ההרצאה על לייצר רגשות אצל המשתמשים? הנה לכם דרך לייצר רגש חיובי). כמובן שצריך לשמור על מינונים נכונים וקונטקסט מתאים.
רשמים שלי מההרצאה
כמו שציינתי קודם- הרצאה מצוינת. הבחירה להשאיר אותה לסוף התבררה כהחלטה מעולה. בנג׳מין היה מצחיק ומדויק והמסרים פשוטים אבל משמעותיים. שאפו למארגנים! :)
וגם...
לאורך כל הכנס ישב שגיא עם מעצבים ובדק להם תיקי עבודות, נתן פידבק והמלצות לשיפורים, אנחנו העורכות באנו לעודד וכמובן בנוהל –
לסיכום
מאד אהבתי את החשיבה ההוליסטית שעטפה את הכנס, את המסר של ״עיצוב מכיל״. רוב ההרצאות היו מעניינות, אפילו שלמנוסים.ות יותר ביננו ההרגשה היתה שלא באמת חידשו לנו. בעיני, יצירה של כנס שכולו מדבר על עיצוב מכיל, על מהו נורמלי ואיך לשבור את זה, ועל זה שכולנו נזדקן מתישהו – מחזק אצלי את התחושה שלנו, אנשי המוצר וחויית המשתמש – יש אחריות והשפעה על איך מוצרים יראו – ואיך החברה תתעצב בשנים הקרובות. לא יודעת מה אתכם, אולי אני נאיבית, אבל אותי זה מעודד ומרגש.
הייתם בכנס ואתם רוצים לשתף אותנו במחשבות? יש לכם שאלות? כתבו לנו בתגובות -אנחנו נשמח לשמוע!