בשנה הכי קשה בחיי, בה למדתי מה המשמעות של להיות אמא, החלטתי שאני עושה שינוי והופכת ממעצבת פרינט למעצבת דיגיטל. מאחת שמאוהבת בנייר נטול עץ, לגיקית אנימציות ואינטראקציות.
נאיביות? לגמרי
אחרי שנים כמעצבת עצמאית בעולם המיתוג והפרינט, הרגשתי שזה לא מספיק לי.
אני רוצה להתפתח למקומות חדשים, ולהתמודד עם אתגרים נוספים.
תמיד הייתה לי משיכה לצד הטכני ולמסכים, והרגשתי שזה הזמן לעשות את השינוי. בנוסף לזה, גם הרגשתי את הצורך להיות חלק מצוות, לחלוק מחשבות, דעות, ואת תהליך העיצוב עצמו.
המטרה שלי הייתה לנסות את מזלי ולחפש מקום שיסכים לקבל אותי ללא ניסיון בתחום עיצוב חווית המשתמש, וגם שיאמין בי מספיק באותה נקודת זמן כדי לתת לי את ההזדמנות להתפתח תוך כדי עבודה וללמוד את המקצוע.
בגלל שהייתי סך הכל מעצבת עם קצת הבנה ורקע, היה לי ברור שבתור התחלה הפורטפוליו שלי חייב חייב לעבור שינוי.
החלטתי לנסות לעשות את השינוי בעצמי ולהוסיף שני פרויקטים לפחות שמראים יכולת מסוימת בכיוון של עיצוב לדיגיטל, ייצרתי מסכים לאפליקציות דמיוניות והרחבתי פרויקטים קיימים גם למדיה הדיגיטלית.
נשמע טוב, זה עבד?
לצערי לא.
לרוב לא חזרו אליי.
עברו ככה כמה חודשים.
למשרות שרציתי בתור מעצבת UI/UX לא התקבלתי, ולמשרות שהתקבלתי והבנתי שלא מתאימות להגדרות שלי הייתי צריכה להיות חזקה וללמוד להגיד ״לא תודה״.
בכל פנייה למשרה שאליה שאפתי והסתיימה בסירוב, הביטחון ירד ועלתה ההבנה כמה הפער גדול ושמשהו משמעותי חסר לי כדי להגיע למקום אליו אני שואפת.
טוב, אז אולי לעשות קורס זה מה שיעזור?
באותם ימים שגיא שרייבר (מייסד הבלוג פיקסל פרפקט) התחיל לפרסם את הקורס המתקדם שלו לעיצוב מוצרים דיגיטליים (UX/UI), הסתקרנתי מאוד והחלטתי לבדוק במה מדובר.
את פיקסל פרפקט הכרתי כבר בתקופת הלימודים ועקבתי אחריו מאז, ידעתי עד כמה שגיא מוביל בתחום ועד כמה הידע שלו מטורף וחשבתי שאולי זה הדבר שחסר לי – מסגרת בה אוכל ללמוד את התחום בצורה מסודרת ושאוכל לקבל בה עזרה ותמיכה תוך כדי תהליך הלמידה.
רציתי להבין עד כמה הקורס מתאים לשלב בו אני נמצאת ויצרתי קשר עם שגיא.
כבר מהשיחה הראשונה שגיא נתן לי בצורה הכי מקצועית את כל המידע שאני צריכה וניסה יחד איתי להבין מה הצורך שלי בקורס, מה היכולות שהייתי מצפה לקבל מקורס כזה, והאם יש לי את היכולת להפיק את המקסימום מקורס פיזי בתל אביב כשאני גרה במרחק של כמעט שעתיים נסיעה. אה, כן ציינתי כבר שאני גרה בכפר תבור?
חוץ מהמגבלה הגאוגרפית, הייתה לי גם התמודדות עם אתגר אחר חשוב – תינוק בן חצי שנה בבית, שזה בהחלט מכשול ללו"ז הקורס.
לאחר שיחת התייעצות ארוכה, הבנו ביחד שיש בזה לא מעט קשיים, ושגיא הציע לי אופציה אחרת, שלא חשבתי על הכיוון שלה -ליווי מקצועי אישי. להיות המנטור שלי לתקופה.
מנטור, רעיון לא רע, אבל מה זה בעצם אומר?
חשבתי על זה לא מעט.
מצד אחד היו יתרונות מאוד ברורים: הרעיון של ליווי אישי שמשתלב בצורת החיים שלי נשמע לי מאוד נכון, מה גם, שככה אני יכולה להכתיב את הזמנים שנוחים לי ולהתקדם בקצב שמתאים לי. בנוסף,ידעתי שאני יכולה לקבל משגיא המון, וההזדמנות ללמוד ממישהו עם כל כך הרבה ידע בתחום, ועוד באופן אישי, ממש הלהיבה אותי.
נשמע שזה רק יוכל לעזור.
אבל, לצד כל היתרונות המאוד ברורים, היו כמה נקודות שעכבו אותי…
הנה כמה דברים שעברו לי בראש:
"תקופה בלתי מוגדרת בתשלום חודשי? מה יהיה קצב ההתקדמות? ומתי אראה תוצאות??" – זה לא כמו תקופה של קורס בה יש מערכי שיעור ואני יודעת בדיוק מה התוכן שאקבל.
"כמה אמרת שזה עולה שוב??" – הפורמט של ליווי אישי היה לי מעט זר ומעורפל, ולהוסיף את ההוצאה הלא קטנה שנלווית לזה…
בקיצור, לקחתי את הזמן לחשוב ולהתייעץ.
אחרי מחשבות והתלבטויות, ראיתי שעם החסרונות אני יכולה להתמודד, והבנתי שרק אני זו שמחליטה ושולטת בהתקדמות שלי. רק אני יכולה להגדיר לאן אני רוצה להגיע.
אין ספק שהיתרונות עלו על החסרונות.
וגם.. הבנתי שעל אף ההוצאה, צריך להסתכל על זה כהשקעה.
השקעה שסיכוי גבוה שתוחזר אם התהליך הזה באמת יקדם אותי.
זה משהו שאני חושבת שלא מספיק מאיתנו חושבים עליו לפני הוצאה של קורס או קואצ'ינג או כל דבר אחר, אבל בסופו של דבר – ההשקעה הכי טובה היא בעצמך! וגם האחוזים שלה להחזיר את עצמה בדרך כלל הכי גבוהים.
אז אמרתי "כן"!
אז יש לי מנטור, יש! רגע, אז איך מתקדמים עכשיו?
התחלנו את התהליך בפגישה ארוכה של כמה שעות, בה עשינו שיחת היכרות ותיאום ציפיות מהתהליך.
שגיא בין היתר עזר לי למקד את הרצונות שלי וביקש ממני להגדיר יעדים ברורים לחודשים הקרובים.
הוא שאל אותי שאלות כמו איפה אני רואה את עצמי בעוד 10 שנים, לפרט כל תחום בחיי ומה המקום שכל תחום תופס ביום יום שלי.
פה הבנתי שכל התפיסה שלי צריכה להשתנות. שצורת המחשבה – אפילו על הרצון שלי להיות מעצבת חווית משתמש – צריכה להיות הרבה יותר הוליסטית.
יהיה לי טוב בחיים האישיים אם אני אצליח לממש את עצמי ולהיות מרוצה במקום שבו אני נמצאת מבחינה מקצועית – והפוך.
אני אצליח להתקדם מקצועית רק ברגע שאהיה שלמה עם הסביבה בה אני חיה.
הגדרתי באיזה מצב אני רוצה להיות בעוד חצי שנה מאותו יום בכל תחום בחיי, וזה היה בעצם הבסיס למסלול ההתקדמות שלי.
עכשיו כשיש לי vision חצי שנתי, עברנו לשלב הבא –
מפרקים לחלקים קטנים, למשימות ויעדים חודשיים ושבועיים, שיעזרו להגיע בסופו של דבר לויז׳ן הסופי. בצורה הזו מקבלים משימות קטנות ויותר הגיוניות לביצוע ומימוש.
אוקיי, נחמד, אבל איך הפכת לפרודאקט דיזיינרית?
אז עכשיו כשהכל במקום והבנו מהי נקודת ההתחלה ולאן אני רוצה לחתור, הגיע הזמן למשימה המקצועית הראשונה שתעזור לי להתחיל את דרכי בעולם חווית המשתמש.
המשימה הייתה לחפש דברים שמפריעים לי בחוויות משתמש באפליקציה או מערכת הפעלה שאני משתמשת בה ביום יום שלי.
זה גרם לי פתאום לחשוב על חווית המשתמש שאני חווה מדי יום עם המכשירים שלי, ולפתח חשיבה ביקורתית. האם אנחנו באמת מבינים מה זה אומר חווית משתמש טובה? איך זה מרגיש בצד של המשתמש כשיש זרימה טובה תוך כדי שימוש במוצר מסוים? האם הייתי יכולה אולי לעשות את הדברים בצורה טובה יותר? – ככה נולד הפרויקט הראשון שלי.
הפרויקט הראשון שלי, או איך ניגשים למשהו שאף פעם לא התנסינו בו
קוראים ולומדים בכל מקום ובכל זמן אפשרי ומשאירים סימן שאלה קבוע בראש שגורם לנו להיות ביקורתיים ולא להפסיק לשאול שאלות.
בפרויקט הראשון בתהליך העבודה עם שגיא בחנתי מחדש את השימוש בקונטרול סנטר של ה iOS, ובו הצעתי עיצוב ופונקציונאליות שבתפיסה שלי אמורים לשפר את החוויה או לפחות להציע פתרון לבעיות שמצאתי.
הגדרתי מה מפריע לי, מה חסר, והתחלתי לחפש דרכים לפתרון על ידי מחקר של מוצרים דומים.
עוד דבר מאוד חשוב שעשיתי, שאלתי עוד משתמשים כמוני, ובדקתי אם אנחנו חולקים מחשבות דומות. כך אישרתי כל מיני טענות שהיו לי והן קיבלו תוקף אמיתי ומוכח.
ברגע שהבנתי שיש פה תסכול שחולקים אותו עוד משתמשים נוספים כמוני, המוטיבציה להגיע לפתרון הייתה בשבילי הרבה יותר גדולה.
איך מתחילים?
תוך כדי עבודה על הפרויקט בהנחייתו של שגיא, למדתי את דרך העבודה של מעצב חווית משתמש, את צורת החשיבה וכלים לעבודה ושיתוף.
בתקופה מאוד קצרה למדתי את הכלים הדרושים: למדתי איך לעבוד עם סקאץ׳ בצורה חכמה יותר, עבדתי עם Invision ו Craft, למדתי איך לייצר פרוטוטייפ איכותי עם אנימציות מגניבות ב Principle ועוד.
בקיצור, עבדתי כמו פרודאקט דיזיינרית אמיתית. ואני אומרת לכם, פתאום לגלות שיש לי יכולת למידה מהירה, ולהגיע לביצוע מאוד איכותי בזמן קצר נתן לי המון ביטחון בדרך בה אני הולכת וזו הרגשה מדהימה. וגם, פשוט לדעת שאין משהו שאין עליו טוטוריאלים ביוטיוב זה מקל ממש.
הנה כמה תמונות מהפרויקט ואנימציה שמראה את הפיתרון שעיצבתי:
יש פרויקט ראשון, אבל מה עכשיו?
מעולה, גם אני שאלתי את אותה השאלה.
חוץ מזה שמעלים לתיק עבודות, לא היה לי יותר מידי ניסיון או ביטחון באיך לקדם את הפרויקט.
פה כמובן ההנחיה של שגיא הייתה מאוד משמעותית.
שגיא הכריח אותי לכתוב Case study על הפרויקט, דבר שגרם לי לראות את כל התהליך שעברתי בהסתכלות אחורה וגם נתן לי את ההזדמנות לשתף תוכן שיכול לעזור ולתת ערך למעצבים כמוני.
היה קל? ממש ממש לא.
נכנסתי לזה עם המון חששות, המאמר האחרון שיצא לי לכתוב היה בערך בתקופת הלימודים.
אבל תוך כדי כתיבה הבנתי שאני פשוט מוציאה על הנייר את כל התהליכים והמחשבות שעברו לי בראש, כך שבשלב מסוים זה התחיל להרגיש מאוד טבעי ונכון.
בסופו של דבר הייתי מאוד מרוצה וגאה בתוצאה.
אז שגיא אתגר אותי עוד יותר… הוא שאל אותי: איך יהיה למאמר הזה קהל? איפה הוא יתפרסם?
הוא המליץ לי לעשות את המאמץ שזה יגיע לכמה שיותר אנשים, ואמר לי לפנות לכמה הוצאות לאור ב-Medium, ״מה אכפת לך? תתחילי עם הכי גדולה, אם הם לא יסכימו לפרסם את המאמר שלך תמשיכי לפנות להוצאות נוספות״
אוקי, אז פניתי…
באותו יום שלחתי מייל להוצאת UX Collective.
מאותו רגע כל נוטיפיקציית מייל שקיבלתי הקפיצה אותי.
כמה ימים אחר כך קיבלתי מייל חזרה.
״נשמח לפרסם את המאמר״
התרגשתי מאוד ובעיקר לא האמנתי לגודל ההישג, ואיך הכל קרה בזמן דיי קצר.
את המאמר המלא תוכלו לקרוא כאן
(אשמח מאוד לשמוע גם מה אתם חושבים עליו)
ואז קרה דבר מדהים שממש לא ציפיתי לו כל כך מהר.
שגיא מאוד התרשם מההתקדמות שלי בזמן הקצר שעבדנו יחד, והציע לי לעבוד איתו עם לקוח שלו – סטארטאפ שנקרא Remoty – אפליקציית מובייל מבוססת שיחות וידאו.
ברור שזו הזדמנות מדהימה בשבילי! לעבוד בחברת מוצר עם הנחיה של שגיא כמעצבת פרודאקט, תפקיד שעונה בול למה ששאפתי לעשות, לעצב חוויה, והכי חשוב, תפקיד שדורש ממני כל הזמן להתנסות, ללמוד ולהתפתח יחד איתו.
זהו תפקיד שמחדד אצלי את ההבנה שבתור מעצב חווית משתמש אתה נוגע בהכל, נראות, תנועה, קופי, ואיך כמובן הכל משתלב יחד לחוויה אחת שלמה שמייצרת רגש וקשר חזק אצל המשתמש.
אני צוברת המון ניסיון, עושה טעויות ולומדת מהן, עובדת מול מפתחים ותוך כדי מבינה איך הכל מתנהל גם מהצד שלהם.
הרבה מהדברים שלמדתי כשעבדתי על פרויקט אישי אני מיישמת עכשיו בעולם האמיתי וזו תחושה ממש טובה ומספקת.
קצת על היתרונות בתהליך המנטורינג ולמה זה לא יכל לקרות בדרך אחרת
בתור המנטור שלי, שגיא כל הזמן דחף אותי קדימה ומתח לי את הגבולות הרבה מעבר למה שהייתי חולמת לעשות לבד.
לא משנה מהו הדבר שאנחנו רוצים לעשות, לפעמים צריכים מישהו שיגרום לנו לעשות אותו.
במקרה שלי, כשאני מחויבת למשהו ועוד יותר מזה, כשאני מחויבת למישהו אני עובדת הרבה והרבה יותר קשה.
קראתי המון, למדתי בלי סוף, קיבלתי משגיא הרבה מקורות מידע שהיו חדשים לי ופתחו בפניי עולם.
חוויתי את השילוב של בין חיי משפחה מלאים ומשמחים, לילות בלי שינה והצבת יעדים ועמידה בהם.
למדתי להיות ביקורתית ולשים סימני שאלה בכל חווית משתמש שנתקלתי בה ביום יום.
לפני כמה ימים הייתי בכנס חווית משתמש, ופתאום קלטתי שאני מבינה את כל המושגים שהם מדברים עליהם, ויותר מזה, אפילו גיליתי שאני עובדת כבר ממש כמו שהם מדברים, עם תהליכים נכונים, עם צורת מחשבה נכונה וברמה של הפרוייקטים שהם הראו. זה כבר לא רחוק כמו פעם, זה כבר ההווה.
ועוד דבר מאוד חשוב, הוא למצוא מישהו שמשחק באותו מגרש משחקים שלך או בזה שאליו תרצה להיכנס וקושר אותו להצלחה שלך, מישהו שממש יכול לעזור לך להתקדם בתחום בהתאם להשקעה והרצון שלך כמובן.
עכשיו נסכם?
לא ממש.. זה אולי נשמע הסוף, אבל זוהי ממש רק ההתחלה, למרות שלמדתי המון בחצי שנה האחרונה, אני יודעת שזהו רק פסיק ממה שאני יכולה ללמוד בתחום הפרודקט דיזיין, ובכלל שיש לעולם הזה עוד כל כך הרבה להציע.
המסר שיש לי אליכם (רצוי שיהיה מסר אם כבר כתבתי כל כך הרבה, לא?)
במידה וגם אתם רוצים לצלול לתחום הפרודאקט דיזיין, דבר ראשון, תעשו את זה! ואני רוצה גם לשתף אתכם במספר נקודות מהנסיון האישי שלי שאני חושבת שיוכלו לעזור לכם:
- תגדירו יעד שאליו אתם רוצים להגיע – מה השינוי שתרצו לעשות? במה אתם רוצים להתמקד ולהתפתח
- מהן המחשבות והמגבלות שמונעות מכם כרגע להגיע ליעד הזה
- עכשיו תחשבו אם אפשר לבטל את המחשבות והמגבלות הללו
- מאוד חשוב – תחשבו על כל התהליך כהשקעה – ולא כהוצאה (כמובן שכל אחד ותחום היכולת שלו)
- לרוב לדברים לוקח יותר זמן ממה שאנחנו מצפים, אל תתיאשו, ככל שתצאו לדרך יותר מוקדם כך התוצאות יגיעו בהקדם :)
- הכי חשוב, תאהבו מה שאתם עושים, ותהנו מהעשייה
ואני גם לא אשאיר אתכם ככה:
אם משהו ממה שדיברתי עליו ממש מדבר אליכם והייתם רוצים להתייעץ או סתם לשתף, אשמח לדבר איתכם, לשמוע, להקשיב, לייעץ ולנסות להכווין. ניתן לקבוע איתי שיחה (חינם כמובן) בלינק הזה
אשמח לעזור בכל מה שאוכל :)
שיהיה לכולם המון בהצלחה!
שני
