טריק מהיר בכדי להגביר את הפרודוקטיביות שלכם בעבודה
כתבה זו היא התרגום למאמר המקורי The Falafel Method for deep work, אשר פורסם במגזין Medium ע״י שגיא שרייבר. הכתבה תורגמה על ידי עורכת המגזין יאנה רוזנברג
בין אם אתם מעצבים, מפתחים, משווקים, יזמים או בעל כל מקצוע אחר אשר דורש ממכם עבודת מחשבה מאומצת לאורך זמן, תסכימו איתי – ישנם מצבים בהם אתם מתקשים למצוא את הזמן הזה בו אתם ״בשוונג״ של עבודה וצוללים פנימה – מה שנקרא ״Deep work".
אתם כל הזמן מנסים למצוא את מצב ה‘flow’ שלכם, בו העבודה הולכת חלק. מצב שבו המוח שלכם מתפקד בצורה יעילה ואתם מצליחים לבצע את העבודה הכי טוב שאפשר. החיבורים העצביים, הדרושים למשימות מסובכות מתבצעים מעצמם, ואתם? נהנים מעבודה זורמת וניצול זמן יעיל.
אבל מה היה קורה, אם הייתי אומר לכם שה״deep work״ שלכם מעורבב עם זמן מבוזבז על עבודות שחורות לא יעילות כלל (לפעמים שעות של עבודות כאלה)?
לכן, אני רק רוצה לשתף אתכם בעצה קטנה, ואולי זה יעזור לכם להגביר את הפרודוקטיביות שלכם. במיוחד כאשר ישנן משימות שאתם חייבים לבצע ולא דורשות מחשבה מאומצת מידי כדי לבצע אותן, אלא רק ביצוע טכני של הדברים.
הקשר בין מאכלי המזרח התיכון ופרודוקטיביות
למזלנו, אנחנו גרים בארץ, אז אני מניח שכולנו עברנו את החוויה של הזמנת פלפאל בשלב כזה או אחר בחיים שלנו (חלקכם בטח אתמול בצהרים). אם כן, אתם וודאי חוויתם את הפרודקטיביות המטורפת שבה עובדים שם.
זאת לא אומנות או כשרון נרכש.
זה פשוט ביצוע עבודה נטו.
כולנו מכירים את זה:
אנחנו עומדים בתור ומחכים בסבלנות (לנו, הישראלים זה קצת קשה). ברגע שהתור שלנו מגיע, מוכר הפלאפל מולנו, בחולצה מלוכלכת מעט, עושה חתך גדול בפיתה ובצעקה ״חומוס צ׳יפס סלט!?״ מסתכל עלינו בצפייה להנהון, וכבר ישר מחפש את מי שעומד מאחורינו.
הוא לא באמת שואל אותנו, הוא חצי מצהיר לנו שזה מה שאנחנו נקבל אלא אם מהר מהר נגיד אחרת, וממהר לעשות את אותו התהליך למי שעומד מאחורי.
הכל כדי לקדם תהליכי עבודה כמה שיותר מהר. צ'יק צ'ק.
בזבוז זמן לא בא בחשבון.
אם אנחנו שוקעים בחלומות (או בטלפון) לרגע, אנחנו נשמע ישר צעקות (דיי אגרסיביות) לכיוון שלנו מהמוכר שממש אין לו זמן או סבלנות לזה ״אה מותק! קדימה, מה לשים בפיתה?״
אחרי כמה שניות הפיתה כבר ממולאת בחומוס, סלט ירקות קצוץ וכדורי פלפל עפים לתוכה ממרחק. שירות לקוחות מדהים, מהיר ויעל – בקצב הזה, מתנהל כל יום העבודה עד הרגע שאפשר ללכת הביתה (סוף-סוף).
אין שום תהליך מחשבתי מאחורי התהליך הזה, רק זריזות ידיים והיכולת לשרת כמה שיותר אנשים.
עכשיו, בואו נמיר את השיטה הזו לעבודה שלנו
עבודת העיצוב כוללת בדרך כלל טונה של חשיבה, אסטרטגיות, מחקר ולאחר מכן מגיע הביצוע עצמו. עם זאת, יש הרבה עבודה שלא דורשת מאיתנו לחשוב יותר מידי, שחייבים לבצע לאורך הדרך. בטוח שאתם יכולים לחשוב על מאות פעמים שונות שזה קרה גם לכם בתהליכי העבודה.
אני יכול לתת דוגמה מעולם שלי כמעצב:
לפעמים, תוך כדי עבודה עם הלקוח, אני צריך לעשות תיקונים ו״פינישים״ אחרונים לאחר המשוב שאני מקבל ממנו ואז, צריך לסנכרן מחדש את העיצובים האלה ל-Invision (הכלי שבו אני יכול לשתף את העיצובים שלי עם הלקוח). זה לוקח זמן! ולא רק שזה לוקח זמן – זה מתבצע במקביל לשאר העבודה שלי בה אני חייב להיות ממוקד ולחשוב על כל פרט ופרט, להפעיל את התאים האפורים שלי ״פול טיים״.
אבל, המשימה הספציפית הזו, אינה דורשת ממני לחשוב יותר מדי.
לכולנו יש משימות כאלה. גם לכם. אילו משימות יש לכם, אותם אתם רק מבצעים ולא חושבים עליהן?
חישבו על משימות שאתם נתקלים בהן מדי פעם, שאינן דורשות את ריכוז המחשבה שלכם באופן מלא, אלה רק ביצוע שלהן – ״עבודה שחורה״. הבעיה במשימות האלה, שהם מופיעות בדרך כלל, באמצע משימות אחרות אשר כן דורשות מחשבה.
התסריט חוזר על עצמו.
אנחנו באמצע יום עבודה.
המוח שלנו עובד בלי הפסקה.
אנחנו מחשבים כל צעד שלנו מספר פעמים, לפני שאנחנו מבצעים אותו, כאילו אנחנו בטורניר שחמט מול גארי קספרוב ממש עכשיו.
אנחנו בודקים כל שורה של קוד, כל מיקום של צורה חדשה בעיצובים שלנו, כל מילה ומילה במייל החשוב שבדיוק כתבנו…
ואז צצה לנו משימה חשובה, שלא דורשת יותר מידי מחשבה. הבעיה היא שאנחנו כל כך רגילים לעבוד במצב שבו המוח מתאמץ לחשוב כל הזמן, שנורא קשה לנו לצאת מהמצב הזה פתאום ולבצע אותה.
ומה התוצאה?
דיסוננס קוגניטיבי אשר מסתיים באחת משני דרכים:
- אנחנו מאטים עוד יותר ועושים משימות כאלו אפילו לאט יותר מאשר משימות שאנחנו באמת צריכים לחשוב קשה בזמן העשייה שלהן.
- גרוע מכך, בסופו של דבר אנחנו ממהרים, דוחפים את העבודה המשעממת הזאת קדימה ומנסים לסיים אותה כמה שיותר מהר,כדי לקום וללכת להכין קפה.
העניין הוא כזה, אין שום סיבה לסיים את תחושת ה״deep work״ שאנחנו נמצאים בה! אין סיבה לצאת מה-‘flow’ כשאנחנו גם ככה בתוכו.
כאן בדיוק נכנסת ״שיטת הפלאפל״ לתמונה.
גבירותיי ורבותיי – אני רוצה להציג לפניכם את שיטת הפלאפל לעבודה אשר לא דורשת ריכוז מלא.
אם יש משהו אחד שלמדתי ממוכר הפלאפל, זה זה:
הדרך הטובה ביותר לגרום לדברים לקרות, היא לא לנתח כל דבר אלה פשוט לבצע ת׳עבודה!
בכל פעם שאני נמצא עמוק בתהליך עבודת העיצוב, אני מנסה לשמור על מצב ברור לגבי המשימות שעומדות לפני – אילו מהם דורשות מחשבה ותכנון ואילו מהם דורשות רק ביצוע.
בכל פעם שאני מגיע למשימות אשר דורשות ביצוע, אני נכנס למצב ה״פלאפל״ ופשוט מבצע אותן. בלי מאמץ חשיבה, בלי ניתוח רחב, כל מה שחשוב לי הוא רק מהירות הביצוע.
עבודה טובה מתבצעת מהר.
משימות כאלו הן לא מסובכות מטבען לביצוע, הן לא ״וואו״, אבל הן צריכות להיעשות. הן חלק מהעבודה שלנו.
אז, מה למדנו כאן היום?
אנחנו חייבים להיות מודעים לסוג המשימות שעומדות לפנינו, בכל רגע.
כאשר אתם מבחינים שהגיע הזמן לעשות משימת ביצוע מסוג כלשהו, כבו את המוח שלכם ותצללו לתוך העבודה.
אתם תראו שמשימות שלקחו לכם שעות בעבר, פתאום לא לוקחות יותר מכמה דקות – אם אתם על קו המחשבה של ״לסיים״ ומתרכזים רק בביצוע שלהם, ולא מעבר.
השתמשו בשיטה זו, ואני מבטיח לכם שתהיה יותר פרודוקטיבים ומאושרים בעבודה שלכם.
האם נהניתם ממאמר זה?
האם יש לכם דרכים משלכם להישאר פרודוקטיבים בזמן ביצוע ״עבודות שחורות״ אלו?
כתבו לי
