מישהו מכם לא שמע על סטודיו 6b?
קודם כל, איפה? מטרים משדרות רוטשילד, ממוקם הסטודיו כבר 15 שנה, וכיוון שיצא לי להתרשם לא פעם מעבודות הבוגרים של 6b, שמחתי על ההזדמנות להגיע ולסקר את הכנס. למי שלא ידע – זהו הכנס השני למעשה של המחלקה לעיצוב גראפי, בסימן "המעצב הבא – חישוב מסלול מחדש". בגדול, המטרה של הכנס היתה בחינת המעמד/תפקיד של מעצבים כיום, והענקת רעיונות וכלים מקצועיים חדישים למעצבות ולמעצבי 2017, תרתי משמע :)
אז מה היה? אחרי קפה עם כמה מכרים וחברים מהכנס (אחלה פאב, אגב, שהוא חלק מהמבנה של הקמפוס), בחנתי שוב את רשימת הנושאים. הכנס עצמו היה מחולק ל-2 מושבים עיקריים, וההבדל ביניהם הורגש מאד מבחינת התוכן.
המושב הראשון, שנקרא Always move forward, שילב למעשה 3 הרצאות. בעיניי, המשותף לכולן היה הפרקטיות ומתן המוטיבציה הכללית לקום ולעשות, כאשר הקו המנחה בין שלושת ההרצאות היה למעשה הערך הפרקטי. בכולן – ניסו להעניק לבאי הכנס רעיונות, השראה וכיווני מחשבה חדשים, וזו היתה המטרה לאורך כל הבוקר.
הדרך קדימה
ההרצאה הראשונה והפותחת של הכנס הועברה על ידי אלון ג'משידה עצמו, ראש המחלקה לעיצוב גרפי בסטודיו 6b. אלון העביר סדרה של נקודות העוסקות בהשוואה בין המעצב של "פעם" (אפילו שנים בודדות אחורה נחשב פעם בתחום הזה) לבין המעצב של היום. כשמציגים את ההבדלים אחד ליד השני – ההבדל מאד משמעותי.
במקרים מסויימים השוני הינו ברמת ארגז הכלים המקצועי, ובמקרים אחרים – בסוג ההכשרה שנדרשת מאנשי העיצוב של ימינו. אלון נתן מספר דוגמאות לשינוי בהגדרת התפקיד של המעצב: אם לפני שנים בודדות בלבד הוא יכול היה להקרא אוטוריטה מקצועית בלעדית בארגון בו הוא היה נמצא, הרי שהיום ניכרת המגמה של שיתוף אחרים בתהליכים, והסקת מסקנות משותפת לאחר בדיקות משתמשים למשל.
באופן אישי, אני יכולה להזדהות עם המצב. הגדרת התפקיד אכן משתנה, ונדרשת התאמה מתמדת לרוח התקופה – אם רוצים להישאר רלוונטיים.
לכן, המסר הבולט בהרצאה היה: התאימו את עצמכם לסביבה, כל הזמן. אל תעצרו, ויותר מתמיד – למדו משהו חדש כל יום, הכירו את השוק ואל תפסיקו להתפתח. אני סבורה שלפתוח את היום במסר כזה מאוד עוזר לכוון את ההקשבה, ולהכניס את המשך היום ל"פאזה" מתאימה.
"איך מתחילים עם מיתוג עצמי" – שגיא שרייבר
ההרצאה השניה הועברה על ידי שגיא שרייבר, מייסד פיקסל פרפקט ו-Hacking UI.
שגיא שיתף לא מעט על הקונספט של טיפוח פרויקט הצד של כל אחד מאיתנו, תוך השקעת הזמן המתאים. בזריזות, הוא הצליח להעביר לא מעט תוכן ודוגמאות מהמסלול האישי שלו, תוך מתן טיפים פרקטיים, הן כשכיר שמבצע את השינוי לכיוון עבודה בפרויקט צד – ועד עצות לגבי האופן בו כדאי לכתוב פוסט בבלוג (ומה עושים איתו אחרי).
"להגיד משהו כל הזמן", "להיחשף", "להיות אותנטי" הם חלק מהמסרים שעברו בהרצאה של שגיא, כדי להזכיר ליושבים בקהל את הבסיס עצמו: פנו לאנשים כמוכם, וצרו סביבכם את המעגל הקרוב של אנשי המקצוע שמתעניינים במה שיש לכם להגיד. במילותיו של שגיא: נסו להגיע לאלף מעריצים. השאר – כנראה – יבוא לבד.
אני יודעת שלהעיד על עצמנו אינו דבר של מה בכך עבור מעצבים רבים – שאוהבים להישאר לכל היותר בגדר הנושאים בקרדיט, אבל בהתאם לתהליכים המשפיעים על התחום שלנו, אנחנו צריכים ללמוד להיות אנשי השיווק – של עצמנו.
עבור כל מי שרוצה לעסוק בשיווק אישי, אני ממליצה בחום להעמיק מעט יותר בתכנים של שגיא, הן במסגרת הפודקאסטים שלו, המאמרים והסדנאות שהוא מעביר.
"מצמצת פספסת" – תומר גולן
המרצה הבא שאייש את הבמה היה תומר גולן, מנהל פרוייקטים ב"הארץ" ו"דהמרקר". הנושא של תומר היה "מצמצת פספסת", או כמו שקוראים לזה היום, FOMO: הפחד מהחמצה, fear of missing out. שם ההרצאה הולם את הגישה העכשווית לכל דבר למעשה – אנחנו רוצים את התוכן שלנו מיד, רוצים אותו רלוונטי, ומוגש אלינו כשהוא ארוז מתומצת וקצרצר.
לכן, ההרצאה של תומר היתה בעיקרה להראות לעולם משהו שיצרתם, ולהראות אותו מהר, גם אם זה לא מושלם עדיין. המונח MVP המוכר מתחום הסטארטאפים הוזכר – minimum viable product. כלומר, הציגו את המוצר כשהוא בגרסה הראשונית שלו, וכשהוא ממלא אחר התפקיד שלשמו הוא נבנה. הליטושים יבואו לאחר מכן, בהתבסס על פידבק של משתמשים קיימים. הדוגמא שהוא נתן היתה שנושאים כמו חדשות "מועברים" מהר יותר על ידי הגולשים עצמם, מאשר על ידי גופי התקשורת.
פעמים רבות, פרויקט שעבדנו עליו לוקח תפנית חדה לכיוון אחר. תומר שיתף כיצד אפשר להתמודד עם מצבים כאלו ועדיין להפיק מהם את המיטב. הוא סיים את ההרצאה ב"דמיון חשוב יותר מידע" – מסכימה לחלוטין :)
דע את צעדיך
המושב השני, שכותרתו Always know your steps, התחיל לאחר הפסקה קצרה. המשותף בין ההרצאות בחלק הזה היה, שמרבית המרצים הביאו מקרי בוחן ורעיונות עדכניים עבור באי הכנס, כדי לנסות להעשיר כל אחד לגבי מה שנכון לו.
"חוויית משתמש במרכז היצירה" – ניר יוז
ראשון, תפס את הבמה ניר יוז, ראש גילדת ה-UX בחברת WIX.
עיקר ההרצאה של ניר עסקה בהצגת האופן בו הדברים "קורים" בחברה גדולה כמו WIX, המפוזרת בין כמה קמפוסים בארץ – ועוד יותר מזה, בעולם. אמנם חלקים מההרצאה שמעתי בכנסים ומיטאפים אחרים בהם WIX לקחו חלק, אבל עבור קהל שטרם שמע – מדובר בדוגמא טובה שמציגה כיצד דברים "צריכים" להתנהל (במיוחד אם רוצים להיות סקיילביליים).
שיטת העבודה שלהם היא חלוקה פנימית ל"חברות", כשכל חברה כזאת מקבלת מוצר לפיתוח. בתוך חברה, נמצאים נציגים של "גילדות" שונות (תחומים שונים בארגון). כך, קיים פיקוח מקצועי בכל תחום על התהליך המלא.
את ההרצאה ניר קינח בדוגמא מהשטח, על תהליך העיצוב של מוצר הדגל שלהם – עורך האתרים. השקופיות הציגו אחת אחר השניה את התהליך והשיקולים השונים שלהם, דרך מחקר המתחרים, ועד ההשקה ההדרגתית.
יצא לי להקשיב להרצאות של אנשי WIX המדברים על המודל שלהם, לכן אני כבר מכירה חלקים גדולים מהדוגמאות שהוצגו – אבל לפי פרמטרים של השראה ומתן רעיונות, קשה לי לחשוב שהיה אדם אחד בקהל שלא מצא ולו דבר אחד לקחת מההרצאה. בין אם מדובר בפרקטיקת ניהול, שיטת עבודה, אפילו החלוקה של גליונות האקסל המחקריים – WIX עושים הרבה דברים נכון, והגיוני שמשהו מזה יתאים גם למישהו אחר.
"על מעצבים, רובוטים, ומעצבים-רובוטים" – מתי מריאנסקי
לאחר ניר, תפס את הבמה מתי מריאנסקי, מותיקי המעצבים בארץ ושותף ב- Meekan. הרצאתו של מתי סבבה סביב נושא הבוטים, וחווית השימוש החדשנית שהם מביאים איתם. איפה מתחיל ואיפה נגמר הצורך בממשק כשאפשר, כפי שמתי הסביר, להגיד למקרר שלך מה להכניס לרשימת הקניות?
באמצעות בוטים שיכולים לקבל הרשאה לביצוע פעולות מסובכות, הגבולות בין עיצוב ותכנון הממשקים לבין היעדר הממשק הופכים להיות מטושטשים.
למשל, אנחנו יכולים להשקיע ימים וחודשים על עיצוב ופיתוח הממשק הבא של רשת פיצריות ענקית, שתספק לנו מערכת להתאמה של פיצה, מעקב אחרי המשלוח וסגנון נאמן לערכי המותג – ואז המשתמש עשוי להיכנס לשיחה עם הבוט בפייסבוק ולבצע את ההזמנה בעודו "מפספס" את כל החוויה למעשה.
לכן, נוצרת כאן חוויית משתמש מסוג חדש. חוויה של כתיבה, של הבנה, של תמציתיות וקלות של ביצוע פעולות, באופן זהה לדרך בה אנחנו כותבים הודעות בצ'אט לחברינו. מעבר לזה, התפתחות האינטלגנציה המכונתית תאפשר לבוט להבין אותנו טוב יותר, לעבד קונטקסט ולנהל איתנו שיחה כמעט רגילה.
ומכאן – נושא ההרצאה למעשה, תכנון חוויית המשתמש עבור מוצר כזה היא תכנון רשימת הפקודות השונות, ואת זה לא עושים בפוטושופ, אלא בעורך טקסט…
מתי העביר את הנושא בצורה קלילה ומשעשעת. בקשר לנושא ה-AI, ההרצאה הזו סיפקה חומר למחשבה, כי מהתבוננות בקהל – יצא לי לשמוע כמה אסימונים נופלים.
"מה לעזאזל מותר ואסור" – עו"ד רקפת פלד
המושב המשיך בהרצאה אינפורמטיבית מאוד של עו"ד רקפת פלד, בנוגע לזכויות יוצרים ברשת.
מעצבים חייבים להכיר את הנושא הזה, לפחות ברמה בה עו"ד פלד העבירה. מה מותר? מה אסור, איפה עוברים הגבולות והיכן הם מטושטשים? התשובה היא – לשאול תמיד, ולא לקחת סיכונים מיותרים. מסתבר שדברים אלו אינם ברורים מאליו עדיין, ונדרש ריענון כלשהו מדי פעם.
ההרצאה יצאה לדרך בצורה "כבדה" במעט, עם הרבה "פסק דין משנת…", אך ככל שהמשכנו, רקפת הציעה דוגמאות רלוונטיות לכל אחד בתחום העיסוק שלו.
יש להניח שכל אחד משתמש בתמונות בהזדמנות כזאת או אחרת, או קיט או הציג תיק עבודות שבוצעו במסגרת עבודה במקום אחר. מה דינם של כל אלו? מה מותר לעשות ומה אסור?
המסר העיקרי, בשורה התחתונה, לטעמי היה פשוט לשאול. לכתוב מייל קצר, לפנות, להעלות את השאלה, לפרט, להתעניין. לפעמים תשמעו תשובה שלילית, אבל היא בהחלט עדיפה על כתב תביעה :) אם יש ספק, אין ספק – שאלו עו"ד!
לאחר ארוחת צהריים קלילה, המשכנו לשלושת ההרצאות האחרונות של היום. מוזמנים להביא לעצמכם קפה גם :)
מה אחרים עושים?
שבעים וטובי לבב, חזרנו להאזין.
"Make a difference" – דורון גולדנברג
עלה לדבר דורון גולדנברג, שותף בחברת "פירמה". נושא ההרצאה היה "עשה שינוי", ובמסגרת ההרצאה דורון הציג מספר גדול של עבודות שביצעו – ואת השינוי והתרומה לסביבה של כל פרויקט. בהחלט מעניין לראות, מדי פעם, את התמונה הגדולה. כלומר: מה קורה לפרויקט לאחר הגשתו ללקוח, כיצד הלקוח משתמש בעיצוב שלכם כדי לעשות שינוי.
תיק העבודות שלהם אכן מרשים ומגוון, והקונספט שהוצג בסוף ההרצאה – "מיתוג 2 עמותות במרתון של 24 שעות רצופות" אכן לווה בסרטון משעשע, אך מעבר לכך, יצאתי בתחושה שההרצאה הזאת היתה יכולה להיות הרבה יותר מכך. לאחר הרהור בנושא, כנראה שהייתי שמחה למעט יותר takeaways מהרצאה כזאת – איך ניגשים לעבודה עם לקוח גדול מהסוג שהוצג, למשל, או כיצד המיתוג מהווה נדבך בשינוי עצמו.
"תעשה לי ילד" – עידו צמח
הקרח נשבר עם ההרצאה של עידו צמח, שותף בחברת המיתוג Bee Creations. עידו סיפר סיפור משעשע, בו הם קיבלו לידיהם פרויקט מיתוג מעניין למדי וממש לא שגרתי – ערכה לבדיקת איכות זרע לבית, באמצעות הסמארטפון.
מעבר לשעשוע מעצם הרעיון, כמה גבות הורמו בקהל, כי… בדיקת זרע – דרך הסמארטפון?
עידו תיאר את המסע דרך הסטיגמות, ההומור המקשה על לקיחת פרויקט כזה ברצינות בשלבי העבודה השונים, הקשיים והאתגרים שביצירת מיתוג עבור מוצר כל כך לא שגרתי, גם תפיסתית וגם קונספטואלית.
בזמן קצר, היה עליהם להבין מהו קהל היעד (הייתם חושבים שקהל היעד יהיה גברים שרוצים לבחון בעיה או רופאים? תתפלאו – הוא בעיקר כלל גברים בריאים סקרנים), לייצר זהות מנחה עבור כל נכסי האפליקציה, לשדר מספיק רצינות מצד אחד ומספיק קלילות מצד שני, לעמוד בתקנים מחמירים (כי אחרי הכל, מדובר במוצר רפואי) ולבסוף – לדאוג להשקה מוצלחת. קלי קלות.
אז איך ניגשו לזה? הם אימצו לעצמם פרסונה, "המלומד", ובעצם כל חלק במיתוג ניסה לדבר על זה. בין אם מדובר בכל נושא הויז'ואל שמעביר מסר אינפורמטיבי ומרגיע, עד שמירה על פשטות ויצירת תחושת "יש על מי לסמוך". הם אפילו דאגו לשאלות טריוויה בנושא זרע – בזמן שהנבחן ממתין לתוצאה.
אהבתי שעידו השתמש בהומור ובממים שונים בהרצאה שלו, וזה בדיוק מה שהיינו צריכים בשלב הזה של היום, רגע לפני ההרצאה האחרונה.
"אלף בית" – נדב עזרא
ההרצאה שחתמה את הכנס היתה של נדב עזרא, שכמעט ואין מעצב שלא מכיר את עשייתו הרבה בפונטביט.
נדב דיבר על תהליך יצירתו של גופן חדש, ונכנס לעומקו של "פרנקריהל" הפופולרי, תוך הדגשת הדברים שגורמים לו לעבוד טוב כפונט ספר. הרגשתי שההרצאה הזו הוגשה כהעשרה וענתה על סקרנותו של מי שרצה לשמוע אודות הטיפוגרפיה העברית מפי טיפוגרף מומחה. אמנם לא היתה משמעות פונקציונלית להרצאה הזו, אך היה מרתק להבין את היקף המחשבה שמושקע בכל גופן וגופן. במסגרת עבודתו בפונטביט, נדב קורא על ההיסטוריה של כל אות ואות, פרשנותה המקראית ועוד פרמטרים שרובנו פשוט לא מודעים אליהם. כל אלה, שימשו אותו בתהליך של יצירת פונט ספר משלו, הגרסה החדשה של פרנקריהל בעברית, לאחר מעל 4 שנות עבודה (מישהו רוצה לחשב כמה זמן לקח לעצב כל אות?…).
פעם שלישית – גלידה!
הפורמט של כנס קצר יחסית (עד 15:30) ושאינו המוני הוא בהחלט נקודת זכות לטובת אנשי 6b, שהצליחו להרים יום נחמד מאוד וגרמו לכולנו להרגיש בנוחות ובבית.
מבחינת התכנים, מדובר בדברים שתמיד טוב לשמוע – בין אם לראשונה ובין אם כתזכורת. אם תשאלו אותי מה הייתי משנה או משפרת, הייתי שמחה אם בכל הרצאה היו דואגים לבנות את התכנים מה-takeaways, החוצה. מה הכוונה? אני אוהבת לצאת מהרצאה עם פנקס מלא ברשימות: דברים לנסות, כלים לבדוק, רעיונות לשקול – קצת יותר טיפים ש"אפשר ללכת איתם לסופר". בכל מקרה, נהניתי מאוד, ואני מחכה לראות מתי הכנס השלישי של המחלקה יצא לדרך!
קרדיט תמונות מרצים: סטודיו יוז
