כנס UXSalon לשנת 2016 התקיים ב 3-4 לאפריל והיה חוויה מלמדת ומרחיבת אופקים ובהחלט מיצב עצמו כאחד הכנסים החשובים בנושא חוויית משתמש בארץ. בפוסט הזה ננסה לסכם למי שלא היה את הנקודות החשובות, לדעתנו, שהעבירו חלק מהמרצים ומה אנו לקחנו איתנו בסוף היום. בואו נתחיל.
עידן הטכנולוגיה המואנשת – ד"ר רועי צזנה
ד"ר רועי צזנה, דוקטורט ננוטכנולוגיה מהטכניון וחוקר עתיד בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת ת"א. מחקריו בעיקר כוללים ניתוח של טכנולוגיות מתפתחות וחיזוי השפעתם על החברה והפרט.
ההרצאה שלו כבר התחילה כגימיק מתוחכם, שנוצר כאילוץ, אך הגביר את העניין לקהל ואף תמך בנושא ההרצאה עצמו. מכיוון שהגיע למלא את מקומו של מרצה אחר שנאלץ לבטל, העביר את ההרצאה מסן פרנסיסקו ע"י רובוט עליו הונח אייפד וקולב עם חליפה ועניבה, כי אם כבר האנשה אז עד הסוף.
ההרצאה עסקה בפיתוחים טכנולוגיים שמטרתם להקל על חיינו אך באותו זמן להתמזג בצורה טבעית עם הסביבה כך שיהפכו לחלק טבעי מסדר היום הטבעי שלנו. רועי פירק את התהליך לארבעה שלבים עיקריים:
- פיתוח טכנולוגי ומזעור – השלב שעוסק בהעצמת היכולת הטכנולוגית תוך כדי הקטנת המימדים הפיזיים של אותה טכנולוגיה. רועי נתן את הדוגמא שאנו מכירים כ"חוק מור", הגורס שהיכולת הטכנולוגית של כל מכשיר מכפילה את עצמה כל שנתיים לערך אך גודלה הפיזי קטן.
- אינטליגנציה של המוצר – כלים בהם אנו משתמשים ביומיום הפועלים כסוג של AI המנתח מידע לו אני זקוקים: Waze למשל, או חיפוש בגוגל, שהוא מנוע AI מצומצם אך בעל יכולות עצומות. ממליץ לקרוא כהשלמה מהצד השני את המאמר הלא מעט דיסטופי הזה שמרחיב ומסביר מה זו בדיוק אינטליגנציה מלאכותית.
- התאמת האישיות – החלק הזה מתייחס ללטכנולוגיה המנתרת את פעולותיכם היומיומיות ומציעות לכם שירותים מותאמים אישית כאשר (ולעיתים אף לפני) שביקשתם אותם. חיפוש מותאם בגוגל קיים כבר כעשור, אך היום כולנו מקבלים פרסומות מותאמות אישית וחלקנו אף חיים עם טכנולוגיות כמו Alexa, שמקשיבה לבקשותיכם ועוזרת בניהול יעיל של החיים והבית. אפשר לצרף לרשימה הזו שירותים כמו סירי של אפל, קורטנה של מיקרוסופט ואף אפליקציית גילוי המוסיקה Shazam.
- ווירטואליות – טכנולוגיית מציאות מדומה או מציאות רבודה נכנסות יותר ויותר לחיינו והמפורסם מביניהן הוא כנראה Oculus Rift, שנקנו ע"י פייסבוק לפני כשנה.
בפאנל לאחר ההרצאה העלה מייק מונטיירו דאגה על כך שטכנולוגיה הצופה ומנתחת את פעולותינו יכולה גם לפגוע ונתן מקרה של נערה שקיבלה בדואר עלון מכירתי לנשים בהריון וכך אביה גילה שהיא נכנסה להיריון לא רצוי. אותה חנות ששלחה את העלון פשוט ראתה שהיא רוכשת או מתעניינת במוצרים שמעידים על הריון.
מספיק מחקר – אריקה הול
אריקה היא שותפתו של מייק מונטיירו בסטודיו Mule השוכן בסן פרנסיסקו והיא באה להרצות על מחקר יעיל ומוכוון מטרה כאשר ניגשים לעיצוב מוצר חדש, דיגיטלי או אחר. שמחתי לדעת שהיא תגיע גם ואף קניתי את ספרה לא מזמן Just enough research והוא מומלץ בחום. תוכלו לצפות בגרסה קצת שונה של ההרצאה שלה כאן.
הדגש העיקרי בהרצאה היה על למצוא את השאלות הנכונות מכיוון שהתשובה עליהן תהיה התשובה שאנו מחפשים על מנת להתחיל לחשוב על פיתרון עיצובי לאתגר המונח לפנינו. היא נתנה שלושה שלבים עיקריים:
- מהן השאלות שצריך לפתור?
- איסוף המידע הנחוץ לנו.
- ניתוח המידע.
התובנות שנגיע אליהן צריכות להיות מייושמות בפיתרון שנעצב והשאלה אותה נשאל צריכה להיות זו המציגה את הסיכון הגבוה ביותר לכישלון המוצר.
אלמנט נוסף הוא עמידה על טיבו של הארגון ששכר את שירותינו ומתחלק לחמש רמות:
- דרישות – מה התבקשנו לעשות.
- תקציב.
- אתיקה – האם החברה והמוצר עלולים לפגוע במשתמשים.
- פוליטיקה – בעיקר פנים ארגונית.
- יכולות – הידע שיש בתוך הארגון לגבי המוצר.
אריקה יוצאת מנקודת הנחה שמוצר טוב הוא מוצר שמשנה את התנהגות המשתמש מכיוון שמשתמשים הם עצלנים וקשה להם לשנות דפוסי התנהגות ולכן, ע"י שזירה של המוצר בחיי היומיום שלהם ניתן לגרום להם לשנות את דרכיהם.
לעצב לבחירה – אדריאן זאמברונן
את אדריאן זמברונן כבר פגשנו שנה שעברה כאשר הגיע אלינו משוויץ להרצות ב UXsalon 2015 על אנימציות ומעברים חכמים בחוויית משתמש. השנה ההרצאה שלו עסקה באיך לעזור למשתמש לבחור (במה שאנו רוצים שהוא יבחר).
בתור צרכנים בעצמנו אנו יודעים שמבחר גדול של אפשרויות בחירה הוא לא בהכרח טוב ואף עלול ליצור תדכול. בתור מעצבים אנו צריכים לדעת לא רק כמה אפשרויות בחירה לתת למשתמש אלא גם אילו אפשרויות ולפעמים אף באיזה תזמון. ישנן כמה דרכים בהן ניתן לייצר החלטה מהירה אצל המשתמש:
- Placebo choices – אדריאן נתן דוגמה למכונת אפיית לחם עם תג מחיר גבוה יחסית שהיצרן לא הצליח למכור. לאחר שפנה לחברת ייעוץ הוחלט להשיק קמפיין בוא ימכרו את המכונה בשני מסלולים: אחד במחיר המקורי והשני במחיר אף גבוה יותר. אם השקת הקמפיין הצליחה החברה למכור אלפי יחידות במחיר המקורי. הפסיכולוגיה כאן היא די פשוטה, אפילו פשוטה עד כאב – לרוב נהיה מוכנים לרכוש מוצר במחיר גבוה אם האלטרנטיבה השניה תהיה מחיר גבוה אף יותר. מכיוון שאנו נוטים לרכוש קודם ורק אח"כ להצדיק את ההחלטה מגיעה אפשרות פלאסיבו שמטרתה למחוק את ההחלטה הקשה מבעוד מועד ולתת לנו לא "להרגיש פראיירים". באותה מידה אפשרות רכישה במחיר נמוך יותר אך גם מועט בפיצ'רים יגרום לנו לבחור במוצר היקר יותר.
- Default behaviors – גישה נוספת היא להנגיש את המוצר בטווח הבחירה הדיפולטיבי של הצרכן/משתמש. למדנו כבר בהרצאה של אריקה הול שמשתמשים הם עצלנים וקשה להם לשנות דפוסי התנהגות, אם כך למה לא להגיש להם את הבחירה בתנאים שלהם? כאשר אתם משוטטים בסופר בטח שמתם לב שאתם נוטים לרכוש יותר מוצרים שנמצאים בגובה העיניים או כאלו שמונחים בתחילת או סוף המדף. הם לא סתם שם וספקים אף רבים על המקומות הללו. האם זו מניפולציה? בוודאי? האם זה בהכרח דבר רע? לא ממש, אך צריך לזכור שהעולם לא בנוי כדי לעזור לכם להשיג את מטרותיכם. לרוב הוא אף ינסה לגרום לכם לבחור במשהו שלחלוטין אינכם רוצים או צריכים.
- Sequence choices – יותר חשוב מהכל הוא תהליך הבחירה מכיוון שזה הרגע בו המשתמש החליט שהוא רוצה לרכוש את המוצר ועלינו לספק לו את חוויית הרכישה החלקה והמהירה ביותר. למשל ישנן בתי קפה בהם הלקוח משלם לבד עם האשראי אך המכשיר בו הוא מעביר את הכרטיס מחייב אותו למצוא את המוצר שהוא רכש, להכניס את התשלום, לחשב את הטיפ ולהעביר את הכרטיס, כל זאת תוך כדי כך שלקוחות אחרים עומדים ומחכים לתורם. מלחיץ לא?! הפיתרון הגיע בצורת מוצר שכבר יודע כמה אתה אמור לשלם ומאפשר לך לשלם טיפ ע"י בחירה בין שלושה מסלולים: 15%, 20% ו25%. כאן אנו אף רואים את בחירת הפלאסיבו בפעולה שוב המנתבת אותנו לבחור באחת משתי האפשרויות הנמוכות יחסית.
אין ספק שתהליכי הרכישה הם ה-money time של המשתמש במוצר שלנו וכל המוצר בנוי סביב החווייה הזו על מנת להפוך אותה לנעימה ומהירה כמה שיותר ולעזור ולכן עלינו לקחת כמה שיותר פרמטרים בחשבון על מנת ליצור תהליך מוצלח.
להתחתן עם המשתמש ב-4 צעדים – דורי אדר
דורי אדר, אסטרטג מוצר מתל אביב, מייעץ לחברות משחקים וטכנולוגיה על איך להפוך את המוצרים שלהם לכיפיים ומרתקים ואם יש משהו שדורי טוב בו זה לספר סיפור מצחיק. דורי מתאר את המפגש בין המוצר למשתמש כדייט, והדבר שאנחנו הכי רוצים שיקרה בדייט הוא שירשימו אותנו, ואין הזדמנות שניה להתרשמות ראשונה.
- דייט 1 – Show me the magic: אונבורדינג הוא לרוב תהליך מייגע בו המשתמש מחפש שר את כפתור ה Skip. ולכן חשוב להראות כבר בשלב הזה מה הערך שהמוצר שלכם מעניק. אפליקציות כמו MSQRD, Shazam ו Duolingo מעניות חוויית אונבורדינג המעבירה את הערך של המוצר בזמן קצר של בין שניה אחת וכדקה במקרה של דואולינגו.
- דייט 2 – The Pursuit: לשזור את המוצר ברוטינה היומיומית של המשתמש, למשל אפליקציית חדשות בעלת מבזק חדשות יומי בשעות קבועות.
- דייט 3 – Going steady: ליצור לולאה שמזינה את עצמה כמו בטינדר או קלאש רויאל, בה קיימת חווית הציפיה לפתיחה של קופסאות האוצר כל כמה שעות.
- דייט 4 – Meet the friends: שיתוף ברשתות החברתיות וחווית משחק משותפות מעצימות את הקשר של המשתמש עם המוצר ומביאות הרבה פעמים ערך שלא היה קיים בו בלי זה.
אם כך אנו מבינים את הצורך ליצור קשר מיידי עם המשתמש כבר בשלב האונבורדינג ועדיף שבמפגש הזה נראה את ערכו של המוצר למשתמש כמה שיותר מהר ונשאיר את שאר הפיצ'רים ללמידה מאוחרת יותר שנלמדת ע"י יצירת Hooks שיגרמו למשתמש שלנו לשלב את המוצר בחיי היום יום.
חדשנות דרך עדשת המגדר – ענת כץ-ארוג'אס
ענת היא מחלוצות תחום החדשנות במוצרים מגדריים וכמייסדת של ארגון Standpoint היא מקדמת חשיבה מגדרית בענף הטכנולוגיה.
האסימון ש 50% מאוכלוסיית העולם היא נשים כנראה עדיין לא נפל בעולם הטכנולוגיה מכיוון שנשים מהוות פחות מ-30% ממנו. יוצא הדבר שמוצרים רבים נהגים, מעוצבים ומפותחים ע"י גברים במחשבה תחילה שכולם יהנו ממנו אך בדרך נופלים בין הכיסאות שיקולים רבים שגברים לא מודעים אליהם.
לפי ענת, באופן כללי הנטייה של גברים היא תמיד להסתכל בפרטים הקטנים, בצורה קרה וטכנית ולפרק את הבעיה מולם שלב שלב. נשים לעומת זאת, חוות את העולם בצורה הוליסטית יותר, כאשר כל החלטה או שיקול תמיד משפיעים על התמונה הגדולה וערך מוסף הוא תמיד אלמנט חשוב. הסרטון הזה לא הוצג בכנס אבל מסביר את העסק יפה ומצחיקה.
מכיוון שב- UX עסקינן, ענת דיברה על אפליקציות מסויימות ושפכה אור על המקומות בהן הן מפספסות דברים קטנים אך מהותיים לנשים: אפליקציית Waze למשל לא אומרת לנשים איפה בטוח יותר לנסוע בלילה, או עם ילדים ברכב. אפילו הצורה בה היא אומרת מתי לפנות עלולה לגרום לחוסר ביטחון ומסתבר שנשים התלוננו על כך שמודיעים על פנייה "בעוד 300 מטר" ולא בצורה אחרת כגון "עוד שני רמזורים".
Bumble – אפלקציית דייטינג שעוצבה ופותחה ע"י נשים, יוצרת סביבה בטוחה יותר לאישה המחפשת בן זוג. הממשק מזכיר את טינדר אך רק האישה יכולה לפנות ראשונה לגבר ואם הוא לא נענה תוך 24 שעות הבקשה שלו נמחקת לעד. צורת אינטראקציה כזו משאירה את הכוח לייצר שיחה בידי האישה ומונעת ממנה להיכנס למצבים מביכים באם בחרה לא ליצור קשר.
אין ספק שיש המון מקום לשיפור הגישה למוצרים דיגיטליים והכי פשוט לעשות זאת ע"י שכירת כמה שיותר נשים בהייטק, שיאזנו את תהליך קבלת ההחלטות ויעזרו ליצור מוצרים שיוויוניים ובטוחים יותר לנשים ולכולם.
זהו עידן הזהב של העיצוב (ואנחנו נדפקנו) – מייק מונטיירו
אורח הכבוד והנואם האחרון היה מייק מונטיירו, שצבר לעצמו תהילת עולם ב-2011 עם ההרצאה Fuck you, pay me!. מייק ידוע בסגנון עוקצני ולשון חריפה ולא מהסס לומר את דעתו וביחד עם אריקה הול, שותפתו לסטודיו Mule design, נעשה הקול הקורא למעצבים לקחת את הקריירה שלהם בידיים ולהבין שיש להם אחריות לעצמם, ללקחוחת שלהם ולמשתמשים במוצרים שהם יעצבו. לשמחת כולנו ההרצאה המלאה נמצאת באינטרנט כבר כמה שבועות.
בסיקור הכנס שנה שעברה, סיוונה ייחלה לעיסוק עמוק יותר בנושא האתיקה, נושא שבהחלט קרוב לליבו של מייק. אתיקה אישית ומקצועית והצורך הטבעי לא לקחת חלק בייצור מוצרים שעלולים לפגוע במשתמשים (כגון שליחת עלוני הריון מסופרמרקט לנערה המסתירה את ההריון מהוריה) הפך להיות אחד הדברים שהוא מדבר עליהם הכי הרבה בהרצאה. הוא שופך חמתו על סטארטאפים המגייסים מעצבים חסרי ניסיון, בתי ספר לעיצוב שלא מכינים את תלמידיהם לעולם האמיתי שבחוץ ועל סטודיואים שמעדיפים כמות על איכות.
על פניו, למייק יש כוונות טובות ואני מתחבר מאוד לדברים שהוא אומר (וגם לטמפרמנט), אבל רן סגל, שהנחה את שיחות הפאנל, ראה מקום לקרוא תיגר על הדעות האלו וחלק מהטיעונים שלו היו בעלי משקל: לעצב רק מוצרים "טובים" ו"איכותיים" הי בהחלט לא נקודת התחלה טובה למעצב חסר ניסיון שהרי היכולת לדעת מהו עיצוב טוב נבנית עם הזמן ודרך אינספור טעויות והחלטות שגויות.
ואיך היה כל השאר?
כמו בשנה שעברה אבי איצקוביץ' הצליח להרים כנס איכותי גם מבחינת הדוברים וגם בארגון הלוגיסטי עצמו, שכלל כיבוד טעים, פינה שדאגה לטבעונים בינינו, קפה וקינוחים שעזרו לעבור את היום עם טעם מתוק בפה. מתנות יפות מוויקס – הספונסרים של האירוע – (תיק נשיאה ללפטופ, מדבקות וסיכות) חיממו את הלב ופינת צילום חמודה עם מכונת מגנטים למזכרת.
את הפאנלים בין ההרצאות הנחה רן סגל ואני חייב לשבח אותו כמודרייטור מצויין ששאל שאלות טובות והוביל את השיחות למקומות מעניינים בלי הנחות מיותרות. מקווה שגם הוא נהנה ויחזור בשנה הבאה.
תמונות נבחרות מהכנס, יום הסדנאות והמסיבה המגניבה ש Wix אירגנו על הגג שלהם באותו ערב תוכלו לראות בדף הפייסבוק של UX salon. תייגו את עצמכם.
אנחנו מקווים שכל אחד ואחת מכם הצליח לקחת משהו איתו מהכנסף משהו שאפשר ליישם בצורה משמעותית על מנת ליצור חוויית משתמש איכותית, מלבבת ולא מזיקה למשתמשים שיהנו מהמוצרים שלכם. בנוסף, שגיא העלה אתמול פרק חדש של "טיול עם הכלב" בוא הוא מדבר על מה הוא לקח מהכנס ודעתו על הצורך ללכת לכנסים דומים באופן כללי.
הייתם בכנס ואתם רוצים לשתף אותנו במחשבות? יש לכם שאלות? כתבו לנו בתגובות – אנחנו נשמח לשמוע!
