בסדרת הפוסטים הבאה, אשר תכלול שלושה חלקים, אני רוצה להתייחס לכל הנושא של גיוס מעצבים וחיפוש עבודה כמעצבים.

אני כבר חצי שנה מראיין. עשיתי מעל 40 ראיונות לדעתי. שלחתי כמה עשרות מבחני בית, וצפיתי במאות קורות חיים ותיקי עבודות.
מתוך כל אלו גייסתי רק 3 מעצבים במצטבר, שזה אחוז ממש נמוך כמו שאתם מבינים.

עניין אותי ממש לדעת אם אני לבד בקטע הזה, אז שאלתי חברים בתחום שמגייסים מעצבים איך הולך להם. כולם בלי יוצא מן הכלל עונים לי באותו אופן (לא בדיוק באותם המילים) – “מציפים אותי בקורות חיים, אבל פשוט אי אפשר למצוא מעצבים טובים וזה ממש מתסכל”.

מהצד השני, אני שומע המון תלונות לגיטימיות ממועמדים, על כל תהליך מציאת עבודה בשוק.
אני שומע על מקרים בהם המעסיקים לא חוזרים אל מועמדים, או שגוררים אותם המון זמן בלי לתת תשובה, או שמבחני הבית שהם עושים לא פיירים ולפעמים אפילו גובלים בעבודה חינם עבור החברה.

אז מה שאני אעשה בשלושת הפוסטים הבאים זה לנתח את המצב, ולאחר מכן להציע עצות פרקטיות למימוש מיידי למעצבים (מחפשי העבודה) ולמגייסים (המראיינים).

אני מאמין שאם נקפיד על הדברים שאני אציע נוכל יחד ליצור חוויה פורה, עם תוצאות טובות למתראיינים ולמראיינים במקצועות העיצוב.

החלקים בסדרה:

• חלק 1: המצב בשוק העבודה (הפוסט הזה)
• חלק 2: טיפים למעסיקים שמראיינים מעצבים
• חלק 3: טיפים למחפשי עבודה במקצועות העיצוב

אז מה קורה בשוק היום?

יש לנו הצפה של אנשים בשוק הקטן שלנו שרוצים להתקבל ולעבוד כמעצבי חווית משתמש. הנושא של עיצוב מוצרים דיגיטליים הוא חם מאי פעם, אז גם המון אנשים נוהרים לתחום מכל הסיבות הנכונות. אבל נוצרה גם הצפה של השוק, ומעסיקים מקבלים המון קורות חיים ותיקי עבודות אשר רובם אינם רלונטיים.

בואו ננסה רגע לנתח את תמונת המצב בארץ:

קורסים

בעקבות הביקוש, נפתחו גם קורסים בשנים האחרונות שנהיים יותר ויותר פופולארים ואם לומר את האמת הם גם רובם ממש טובים! הם לרוב עוסקים באפיון חווית משתמש ולא בעיצוב.
עם הקורסים האלו מגיעה גם העובדה הבלתי נמנעת: מלא בוגרים חדשים מציפים את שוק העבודה ורובם לא מקצועיים ממש. לפחות לא עם ה-milage המספיק כדי להתחיל לעבוד בצורה מקצועית.

מוסדות הלימוד הגבוהים

זו בעיה שתמיד הייתה אבל אני רוצה רגע להתייחס אליה כי ככל שהשנים עוברות היא נהיית יותר חמורה.
ביקרתי בכמה מתערוכות הבוגרים השנה, הלכתי לסבב יחד עם מישהי מהעבודה שלי כדי לנסות למצוא כשרונות לגייס אלינו.
באותו ערב שביקרתי בתערוכות הייתי מרוצה מאוד ושמחתי שראיתי כל כך הרבה כשרונות. רק יום אחרי התערוכה נפל לי האסימון: אם אני צריך לגייס עכשיו אחד מהבוגרים – אני לא זוכר בקושי עבודות שאני יכול לקחת כרפרנס רלונטי להגשת מועמדות לעבודה בחברה שלנו. כלומר, היו הרבה עבודות מרשימות, אבל באיור, בעריכת וידאו, בפרינט, אפילו באינטראקטיביות של המרחב (אלקטרוניקה וקינקט וכאלו). הבעיה שכמעט אף עבודה לא הייתה רלונטית לתחום עיצוב חווית המשתמש. אולי רק מספר מצומצם ממש.

בוגר יכול לקבל חדר שלם להגשה, וליצור חלל ממש מגניב לפרויקט שלו שכולל חוויה אינטראקטיבית של חפצים, צלילים, תמונות מופשטות על מסך וחיווי אלקטרוני. יפה, אינטראקציה, אבל… מה זה ייתן לו אחרי הלימודים???
זו לא בעיה של הבוגרים. זו בעיה של הכוונת המוסדות. אין ספק שבארבעת השנים של הלימודים צריך לגרום לסטודנטים להתנסות בעיצוב בסביבת “מעבדה”, אבל לקראת סיום הלימודים בשנתיים האחרונות רוב הקורסים כבר צריכים להיות מכוונים למה שמחכה להם בחוץ, ופרוייקטי הגמר צריכים להוות את המקפצה למקומות העבודה הרבים שצמאים לכשרונות רלונטים.

אם אני צריך לדמיין את תערוכת הבוגרים (בהתמחות של מדיה אינטראקטיבית) בצורה האופטימלית, הייתי מדמיין אותה מלאה באפליקציות למיניהן אשר מציגות פלואו כמה שיותר מוחשי ומסביב במקום פוסטרים “מגניבים” של המותג הייתי מתאר פוסטרי קייס סטאדיס, פרסונות, ומחקרים אמיתיים שעשו הבוגרים. מבחינתי המעצב הרוסי שעשה עיצוב מחדש ל- NY times עשה פרויקט גמר שלגמרי הייתי שמח לראות בתערוכת בוגרים כלשהי.

עוד משהו שמוסדות הלימוד צריכים לקדם זה שהסטודנטים יתחילו לעבוד בתחום לפני סיום הלימודים. הם יכולים לקדם את זה באמצעות יותר שיתופי פעולה עם סטרטאפים, יותר תכניות להשמת מתמחים מטעם הסטודנטים (אני הייתי בזמנו בלונדון בהתמחות מטעם שנקר וזה היה נסיון מדהים שקידם אותי מאוד ברמה המקצועית). דרך נוספת לתמוך בזה היא פתיחת קורסים רלונטיים לעבודה בשוק. לדוגמה קורס “איך להיות פרילנס” אשר יעסוק בתהליכי עבודה מול לקוחות, יביא הרצאות אורח של רואי חשבון לגבי פתיחת תיק וסוגי העסקים שאפשר לפתוח ואיך, עורכי דין לגבי זכויות יוצרים ובניית חוזה מול לקוח, ועוד. (אגב אני שיתפתי פה בפיקסל את החוזה מול לקוח שאני השתמשתי בו כשהייתי פרילנס: חוזה ריטיינר להורדה חינם (כולל מדריך לשימוש וגם חוזה פרויקטלי להורדה חינם).

ממליץ גם לקרוא את הפוסטים הבאים שמדברים בנושא הבעיה במוסדות הלימוד:

– אדוני המרצה – תתקדם!

– אדוני המרצה חלק 2: איך לגשר על הפערים בין הלימודים לעולם האמיתי, ובכלל איך להישאר מעודכנים ובכיף!

טרמינולוגיה

ישנו בלבול בתחום שלנו בארץ. אני יודע שמה שאני אגיד עכשיו יכול ליצור פה התרעמות מצד המון אנשים בשוק, ומצד שני אני בטוח שהמון יסכימו איתי.

שאני שומע את הביטויים מעצב חווית משתמש/ מעצב UX/ מעצב פרודקט/ מעצב UI, אני חושב על אותו הדבר: מעצב (דבר ראשון מעצב גרפי, designer, אדם שיודע how to craft his own ideas ומתרגל ביום-יום אסטטיקה ועקרונות עיצוב קלאסי) שהינו בעל ידע/נסיון במתודיקות ובפרקטיקות של חווית משתמש (UX), ואשר התנסה בעיצוב גרפי של מוצרים דיגיטליים. לדעתי:

מוצר דיגיטלי: לרוב מדובר בסטרטאפ אשר כולל אפליקציות ווב או מובייל, אבל יכול להיות גם אתרים מסובכים. השאלה נשאלת – האם מי שאפיין ועיצוב אתרים פשוטים הינו מעצב חווית משתמש? אני חושב שכן. אני חושב שגם האתר הכי פשוט הוא "מוצר דיגיטלי" קטן, ויש לו משתמשים, והתקשורת בו היא דו-צדדית. לכן מדובר בחווית משתמש.

מעצב: אני חושב שיש בלבול מטורף בהבחנה של הרבה אנשים במה זה מעצב. היו לי על זה שיחות עם כמה אנשים, שטוענים כי עיצוב זה בעצם לא חייב להיות קשור בעיצוב פרופר, אבל יכול להיות גם קשור לתכנון ואז זה נקרא עיצוב. אני לא מאמין בזה. אז במקרה הזה שולפים לי את ערך הוויקיפדיה שמראה על זה שעיצוב יכול להיות תכנון. אבל, שימו לב, ב

UI ו-UX: יש הבדל או אין הבדל? ובכן, למי שעוסק בעיצוב UI, ובואו נקרא לזה רגע בשמו, עיצוב ממשק, אין אפשרות להתחמק מ-UX, או בוא נקרא לילד בשמו – חווית משתמש.

עכשיו שימו לב ללוגיקה הפשוטה: ממשק בהכרח חייב לכלול חווית משתמש, כי לכל ממשק דיגיטלי יש משמתש. לכן, מעצב UI הוא גם חייב להקרא מעצב UX. או יותר נכון – אין הבדל בקריאה למעצב – מעצב UI או מעצב UX – זה אותו הדבר.

לעומת זאת, UX, אם אתה לא מעצב ואתה עוסק בחווית משתמש, משמע שאתה מתעסק במחקר ותכנון, שזה שלב לא פחות חשוב, אבל צריך להבין פה שזה מחקר ותכנון – ולא עיצוב. ואם אני חוזר לוויקיפדיה לערך "עיצוב חווית משתמש" אני שם לב שהחלק הראשון שנכלל בתוך הערך "עיצוב חווית משתמש" הוא "עיצוב ויזואלי".

מה הבלבול שהטרמינולוגיה יוצרת לנו?

זה יוצר בלבול בכמה מובנים.

דבר ראשון יש לא מעט אנשים שחושבים שאם הם מאפיינים הם יכולים להגיש מועמדות למשרות של מעצבי חווית משתמש, ולהפך – מעצבים יגישו מועמדות למשרות שהטייטל שלהם הוא עיצוב חווית משתמש אבל בעצם מתכוונות לזה שהם מחפשים מאפיין.

דבר שני יש לנו מעסיקים שלא יודעים מה הם צריכים. הם לא בטוחים בכלל מה ההבדל בין מי שיכול לעשות להם אפייון למי שיכול לעצב להם. לפעמים זה אדם אחד, לפעמים אלו שני אנשים. שוני כל אחד והעבודה שלנו.

אל תעשו את הבלבול הזה! מאפיין זה מאפיין, מעצב זה מעצב. נסחו את המודעות דרושים שלכם בהתאם כדי למנוע בלבול.

לסיכום

המעצבים – מחפשי העבודה – מתוסכלים כי הם ממשיכים לשלוח קורות חיים, והרבה פעמים הקורות חיים אפילו לא יהיו רלונטיים כי המודעה לא מנוסחת כמו שצריך, או שמוסד הלימודים לא עזר להם לבנות תיק עבודות רלונטי. יש לכם מושג כמה מתסכל זה למי שלמד 4 שנים לסיים את הלימודים אחרי לילות לבנים ופרויקט גמר מטורף, ואז לגלות שהוא פשוט לא רלונטי אפילו לסטרטאפ או סטודיו קטן?

חלק מהמגייסים יקראו לזה זילות של המקצוע, שאנשים לא רלונטיים שולחים קורות חיים ואז יש תחושה של "אין מעצבים טובים" במקום "אין מעצבים רלונטיים". אני חושב שהבעייה הכי גדולה שלנו היא חוסר רלונטיות כתוצאה מכל מה שציינתי למעלה.

אז הנה הטיפ הראשון שלי לכל מי שלומד עיצוב בתואר ראשון – תתחילו כבר לעבוד בתחום! כן, תוך כדי הלימודים! כן, זה קשה, זה מה שאני עשיתי וזה עשה לי פלאים בקריירה. תהיו צמאים לידע! תקראו, תתעדכנו ותשתתפו באירועי עיצוב.

והנה הטיפ הראשון שלי לכל המעסיקים – שימו לב לדרך בה אתם מנסחים את המודעות שלכם. תהיו מדוייקים ותנסו למנוע בלבול בכל דרך אפשרית. כמו כן תחשבו איזה מעצב אתם רוצים, וטיפ – מעצב אינטראקטיבי לרוב לא רוצה שיביאו אותו למקום בו יש אנשי "UX" שמקבלים משכורת יותר גבוהה ממנו ומעבירים לו ויירפריימס לעשות "יפה יפה". זאת טעות לחשוב ככה. מישהו שעושה UX זה אחלה, אבל צריך לעבוד בסינרגיה מלאה, כבר מהיום הראשון של קבלת הבריף יחד עם מעצב. אבל זה נושא לפוסט אחר לגמרי, אדאג לכתוב על זה גם.

במאמר הבא אתן את הטיפים שלי למעסיקים כדי לראיין כמו שצריך.

נ.ב.

– ב-2 לספטמבר (2015) אני אשתתף בפאנל מטעם UXI בנושא גיוס מעצבים ואנשי חווית משתמש, אתם יותר ממוזמנים ואשמח לענות שם על השאלות שלכם. הרשמו באתר Meetup. אגב יהיו שם הרצאות מעניינות בנושא של גיוס בכלל אז מומלץ בחום להרשם ולהגיע.

– מוזמנים להשאר במעקב אחרי הפוסטים האלו בדף הפייסבוק שלנו או באמצעות האימייל.

– אולי זאת הזדמנות לספר על לוח הדרושים היחסית חדש שלנו בפיקסל פרפקט. הפוסט הזה לא בא לקדם בכלל את הלוח, אבל אם אנחנו כבר פה אז קבלו את פיקסל ג'ובס – לוח הדרושים של פיקסל פרפקט מגזין!