תיאורית 'המוח היהודי' כנראה נכונה כי יש המון סטארטאפים בישראל. אז מה באמת מחכה למעצבים בעולם המשגשג שמאחורי האקזיטים?
את זה שאנחנו "אומת הסטארטאפים" זה כבר ידוע לכל ישראלי. אפילו כתבו על זה ספר שמנמק איך זה קרה דווקא בישראל. יש חברות שהן חדר בדירה של המייסד כי אין כסף ויוצאים לגיוסים ויש חברות שהן חסות בליגת העל בכדורגל. אתייחס לאלה שנמצאות פחות או יותר באמצע הסקאלה, לאחר שצלחו את הסטטיסטיקה המרתיעה של עולם ההייטק היזמי.
בסופו של דבר, כנראה שכולן התחילו מאותה נקודת פתיחה – הרבה שאיפות והרבה פחות כסף. אז מה זה בעצם אומר על עבודת המעצב ביום יום?
יש כמה דברים שלדעתי מאפיינים חברות סטארטאפ מעיניים של מעצב או בכלל כאיש צוות.
סדר עדיפויות משתנה ודינמי
אני מאמינה שאם תשאלו מייסדים של חברות סטארט-אפ מה הם הכי היו רוצים שהחברה שלהם תקבל, מלבד כסף, זה עוד שעות ביממה.
עמוסים לעייפה במטלות שנוגעות בכל הרבדים השונים של המוצר שלהם, עליהם לתמרן ועדיין להניע את החברה קדימה.
מה שהרבה פעמים משנה את סדר העדיפויות ואת רמת החשיבות שבתוך המטלות. נכון, יש מקומות עבודה שבתור מעצבים עושים את זה בכל מקרה, משרדי פרסום למשל, אבל הבלת"מים של חברה אחת מגיעים ממקום שונה.
מספיק שינוי דרמטי בסטטיסטיקות, תובנות שהועלו בישיבה או שינויים בזמן הפיתוח וצריך להגמיש את המשימות לטובת דברים אחרים.
לא ממציאים את הגלגל
כדי להגיע למצב שבו המוצר מסגל לעצמו שפה גרפית מאוד זכירה, מיתוג חזק או חווית משתמש חלוצית, צריך שהרבה משאבים יזרמו בנהר. עד אז נעזרים הרבה במה ש"אחרים עושים". אפילו אוסיף ואשחוט פרה קדושה – גם להעתיק, רחמנא ליצלן, זו דרך ללמוד. כמובן שצריך לדעת בדיוק איפה, מתי ואת המינונים הנכונים.
הרי בסופו של דבר הרבה אתרי אינטרנט נראים בסגנון דומה על פי טרנדים או כי באמת עלו על הנוסחה שעובדת על פי בדיקות.
לומדים תוך כדי תנועה
באותו עניין בנושא אחר. במידה ו"לא הולך" עם משימה כלשהיא, צריך לנסות להתגמש ולראות על פי סדר העדיפויות מה כדאי להספיק לעשות, במקום להתלבט ולשבור את הראש עבור מטלה בודדת. כמובן שלא צריך להגזים, לפעמים פשוט מדובר ב'קצת יותר מאוחר' באותו היום או במקרה הגרוע באותו שבוע. לפעמים דברים שעיצבנו יראו כמו "איך לעזאזל עשינו כזה דבר?", אבל זה רק אומר שמאז למדנו והחכמנו.
משפט מוכר בז'רגון – "אם אתה לא מתבייש במוצר ששחררת – סימן ששחררת אותו מאוחר מדי", אריק רייס. כן, אפילו MailChimp הסקסית הייתה פעם קוף.
העדיפות היא תמיד לטובת הפיתוח
נשמע שזה לא כל כך מפתיע, אבל דברים שרואים מכאן לא רואים משם. היחס בין מתכנתים למעצבים הוא מאוד גדול, לפחות פי שלוש מהיכרות אישית. כנראה שבסופו של דבר עדיף שמשהו לא יראה טוב מאשר שלא יעבוד. מצד שני, מה שמוכר זה איך המוצר נראה ומה הוא משדר למשתמש.
להסתכל ב 360 מעלות
בחברות שעדיין נמצאות בשלבי התפתחות אין בשלבים הראשונים אנשי מקצוע לכל תחום, וout sourcing לא תמיד על הפרק. מה שאומר שהרבה מענייני הקריאייטיב כמו כתיבת תוכן שיווקי, קופירייטינג ואפילו בדיקות QA נעשות ע"י איש צוות אחד. משמע שלפעמים חלקים מסויימים במוצר לא יהיו "תפורים" עד הסוף.
לפעמים הקופירייטינג לא יהיה טוב, או שאילוצי הSEO יפגעו בגמישות העיצוב. על המעצב לדעת להפנות את תשומת ליבם של הנוגעים בדבר, כי בסופו של דבר "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" ומה שיהפוך מוצר או סקטור מסויים למושלם הם הגימורים הסופיים.
בקיצור, לפעמים משהו לא "יעבוד עד הסוף" גם בגלל שהניסוח של הטקסט על כפתור ההנעה לפעולה לא מספיק טוב.
רלוונטי גם עבור שלב איפיון חווית המשתמש. זו הזדמנות טובה עבור המעצב לרכוש ידע, ניסיון, תהיות וטעויות בUX. נכון שהרבה מעצבים מגדירים עצמם כמאפייני UX – בפועל הם לא. חווית משתמש היא יותר משרטוט של WireFrames, ובאיזורים מסויימים תרגישו שחסר לכם ידע. מה שיעזור להשלים אותו הוא הניסיון המקצועי של חברי הצוות, גם בעקבות היכרותם עם המוצר.
לומדים מהגיקים
גם אם אין הרבה מעצבים איתכם או שאין בכלל, עדיין יש ממי ללמוד ולא מעט. הגיקים במשרד בקיעים בתחומים שעוטפים את העבודה ואת עולמו היום יומי של המעצב. בין אם זה נפלאות ה'כרום', שיטות עבודה טובות יותר, סדר במחשב, שדרוגים של חומרה, כלים אינטרנטיים, ענייני סלולאר ואפילו ריכולים חמים נוסח "לא תאמינו שY קנתה את X ואיך זה הגיוני שהם שווים כ"כ הרבה כסף???"
לסיכום
בין אם אתם שואפים לעבוד בסטארט-אפ או שאתם כבר עובדים באחד, יש לתפקיד המעצב המון אחריות וגם הזדמנויות ללמוד ולהתקדם בתחום בעבודה על מוצר בתוך צוות. העבודה יכולה להיות שיפור או תחזוק של מוצר קיים או לבנות משהו חדש לגמרי מאפס, ויש מכל דבר מה ללמוד.
למזלנו דווקא לישראל הקטנה יש הרבה מה להציע בהיקפים של תעסוקה בתחום הסטארט-אפים.
