ב 6-7 לאפריל התקיים אחד הכנסים הכי איכותיים ושווים בתחום ה-UX שנראו בארץ. צוות פיקסל פרפקט לקח חלק ביום הראשון והגדוש בהרצאות מרתקות מפי גדולי התותחים בתעשייה, עשה קצת נטוורקינג, רקד את ריקוד סגירת המסך במק ועוד… התוצאות לפניכם.
השיח המרכזי בכנס היה סביב הנושא Engagement, אותו מושג חמקמק וקסום, המתאר מוערבות רגשית וחיבור ללב המשתמש. כה חמקמק עד כי אין לו באמת פירוש בעברית. אחד אחד עלו מרצים שונים מרחבי העולם וניסו להסביר לנו שבין אם אתה מגיע מתחום האנטרופולוגיה, דיירקט מרקטינג או ארכיטקטורת מידע, אם הצלחת ליצור Engagement בין המוצר שלך למשתמש, יצרת חוויה מנצחת, מעניינת וארוכת טווח.
פרט למגוון הרחב של ההרצאות, זכינו בסוף כל הרצאה "לשבת בסלון" עם כל מרצה, לשאול שאלות בגובה העיניים, ולקבל עוד ערך מוסף מעבר למידע שנלמד. אין ספק שנוצרו דיונים מעניינים וספונטניים, מה גם שזה שבר מעט את הקרח ויצא לנו להכיר כל מרצה קצת יותר מקרוב… להלן סיקור קצר על כל הרצאה מלווה במס' נקודות וטיפים לשימושכם.
[sep]
הרצאה: Your mother is an information architect
מאת: Eric Reiss
אריק רייס, מנכ"ל FatDux Group, ומחבר רב המכר "Usable Usability" פתח את היום בהרצאה מרתקת בנושא ארכיטקטורת מידע. למרות שהנושא נוטה להיות מורכב ופחות אטרקטיבי, הצליח רייס בעזרת הלך רוחו הקלילה, התלהבות רבה ומס' דוגמאות משעשעות לתת לנו מבט חדש ומרענן על התחום.
נק' שלקחתי איתי מההרצאה:
- בין אם אתה ברמן, נגר או מוכר פירות בבסטה בשוק – לכולנו יש את היכולות להיות ארכיטקטים של מידע. כלומר – לכולנו יש את היכולת לארגן פריטים בקבוצות בעלות ערך מסויים, לקרוא לקבוצות בשם, ולארגן אותן בצורה מסודרת ונגישה.
- לא צריך לדבר במילים גבוהות בתחום זה. הנה מס' דוגמאות:
1. Ontology (אנטולוגיה, תורת ה"יש") היא לדעת ולהכיר את אוצר המילים.
2. Taxonomy (תורת המיון) היא להשתמש בהיררכיה.
3. Faceted Classification (סיווג פנים) הוא לסדר באופן אלפביתי, להשתמש בביטויים או בחלק מהמילה. - איך אפשר להשתמש בארכיטקטורת מידע בצורה נכונה? מילת המפתח היא הבנה – הבנת מיהו הלקוח, מהן המטרות שלו, מהי מטרת קהל המשתמשים, מהי האסטרטגיה הנכונה ובחירת טקטיקה מתאימה.
- ממה כדאי להזהר? עודף של מידע, חוסר של מידע, מידע לא נכון או היררכיה שאינה נכונה או נגישה.
- חשוב להבין שהמטרה היא למצוא את מה שמחפשים בצורה הכי מהירה ועם הכי פחות מאמץ. לכן קטגוריזציה נכונה וקיטלוג נכון הם הכרחיים.
- "תראה לי איך אתה מארגן מידע ואומר לך מי אתה"
[sep]
הרצאה: Designing better conversations
מאת: Justin Davis
ג'סטין דיוויס, מנכ"ל Madera Labs, השווה בהרצאתו בין אינטרקציות ב web למבנה של שיחה. הנחת היסוד היא שכולנו יודעים איך לנהל שיחות, ומבדילים בין שיחות טובות ומעניינות לכאלו שהן פחות. אבל איך זה קשור לחווית משתמש?
נק' שלקחתי איתי מההרצאה:
- מבנה שיחה מזכיר בצורתו גל. ישנה נק' פתיחה, עלייה לגוף השיחה, נק' דעיכה ונק' סיום/פתיחה לנושא שיחה חדש. כך עובדת גם אינטרקציה באתר: נק' גילוי של האתר, התלהבות ושימוש במוצר (Engagement), דעיכה בשימוש (Disengagement) ולבסוף הפסקת שימוש.
- עיצוב המוצר צריך להכניס את היוזר "לשיחה" כמה שיותר מהר. לדוגמה: במקום לבקש את כל הפרטים האישיים בהתחלה (שם משתמש, סיסמא וכו,) לבקש את המינימום הנדרש.
- כמו בשיחה אמיתית, חשוב שיהיה קל "לדבר" עם המוצר שלכם' ואם אין על מה לדבר, לתת לבן השיחה שלכם לדבר על עצמו/ למלא פרטים על עצמו. כמו כן חשוב להיות "מנומס", לדוגמה: שההערות על מילוי טופס בצורה שגויה יהיו בצורת שיחה אנושית ופחות באופן רובוטי.
- בשיחה כמו בעיצוב חווית המשתמש אנחנו מדברים על זרימה. יש להשתמש ב"רגעים מתים" כמו טעינת עמוד ולהפוך אותם למשהו קליל והומוריסטי עם משפט שמסביר ליוזר למה הוא מחכה ולמה שווה לו לחכות. חשוב להבין שהיוזר לא יודע מה מחכה לו לאחר הטעינה והוא מבחינתו שאל שאלה (לחיצה על כפתור) ומחכה לתשובה.
- לחשוף את היוזר למוצר לאט ובתבונה. קודם כל להציג את הנושא ואז לאט לאט להוליך אותו את דרך כל שאר המידע שהוא צריך לקבל, כמו להסביר לאדם את נושא השיחה – מהעיקר אל הקצוות.
- להיות עיקביים והגיוניים בהצעות ליוזר. לא להכניס נושאים חדשים לגמרי לשיחה, זה מקפיץ מהנושא העיקרי ומבלבל.
- למרות כל מה שנאמר, אנשים עדיין זונחים את השימוש באתר או באפליקציה. אז איך אפשר "להשאיר" אותם בשיחה?
1. לנסות להמשיך מאיפה שהמשתמש הפסיק בפעם האחרונה. לדוגמה, Foursquare מחלקים למשתמשים תארים ובאג'ים עבור שימוש מרובה במוצר. כשהם לא מתחברים זמן רב מופיעה ההודעה "בזמן שהלכת, התואר X שהשגת עבר ל…., תרצה להשיג אותו שוב?"
2. לנסות לגרום למשתמש להרגיש שהמוצר שלכם מתייחס להעדפות ולצרכים הספציפיים שלו, ושהוא לא עוד משתמש אחד מתוך רבים.
[sep]
הרצאה: Designing cognitive engagement for everyone
מאת: Andrew Zusman
אנדרו זוסמן, מעצב ux, מרצה, סופר והאיש מאחורי 52designers, תקף את נושא ה Engagement מכיוון קצת אחר… עיצוב אתר נגיש נועד לקהל פרירפריאלי או אוניברסלי?
נק' שלקחתי איתי מההרצאה:
- כולנו מכירים את לקות הלמידה "דיסלקציה" ורובנו זוכרים אותה כגורמת לסיקול אותיות ולקשיים בקריאה. ידעתם שדיסלקציה עלולה גם לגרום לחוסר התמצאות במפות, קושי בזיכרון לטווח קצר, בעיית ארגון, קושי בהפרדת דמות מרקע ואף קושי במיקוד שגורם לאותיות לרצד בתוך השורה? קשיים שבהחלט רלוונטים למשתמש הצופה במסך, ואפשר להתחשב בהם בעת עיצוב המוצר שלכם.
- אם נבחר פלח באוכלוסיה בעל מגבלות קוגנטיביות (למשל – דיסלקטים) ונעצב לו מוצר נגיש, למעשה ניצור מוצר שישרת את כל המשתמשים.
- אז איך מעצבים לדיסלקטים?
1. חשוב לשמור על גמישות, לדוגמה: האתר IMDB מאפשר מגוון רחב של סוגי חיפוש – לפי שם השחקן, לפי שם הסרט/הסדרה, לפי ז'אנר, לפי שנה וכדומה.
2.אינטואטיביות – חשוב ליצור לייאאוט אינטואטיבי, נקי ופשוט. לדוגמה: Flight Card App מאפשרת לראות רק את המידע הרלוונטי לנוסע, Musio App מעוצבת באופן מנימליסטי – תמונה וכפתור בלבד.
3.אפשר להשתמש בפונטים שפותחו עבור דיסלקטים, לדוגמה: Open Dyslexic, שמעוצב באופן בו החלק התחתון באות מעט מעובה ו"מושיב" את האותיות בשורה. אגב, אנדרו השכיל להשתמש בפונט זה בשקפים של הרצאתו.
4. סובלנות במקרה של שגיאה, לדוגמה: ליצור spell check באתרים שעוסקים בטקסט ברובם, או להכניס הודעת "Are you sure?" ובכך להפחית טעויות אצל המשתמש.
[sep]
הרצאה: From lost tribes to engaged users: Ethnography and UX
מאת: אלעד בן אלול
אנתרופולוג המתמחה בשיפור חווית משתמש, בעל תואר ראשון בעיתונאות ותואר שני באנתרופולוגיה דיגיטלית, סופר ומבקר תרבות, שותף בפרויקט The Album People, וכל זאת לפני גיל 30! אין ספק שאלעד בן אלול הכניס פרספקטיבה אחרת לנושא הכנס בהרצאתו המעניינת.
נק' שלקחתי איתי מההרצאה:
- הרעיון באנתרופולוגיה היא לקחת אוכלוסיה מסויימת ולתת לה מקום/פרשנות אחרת ביחס לשאר העולם. לדוגמה: האם המגזר החרדי ישתמש בסמארטפון כמו המגזר החילוני? האם הפייסבוק משמש לאותם צרכים באנגליה כמו בדרום אמריקה? וכן הלאה…
- כשנבין מה אנשים חושבים, נוכל להבין טוב יותר את תחום חווית המשתמש ואת הטכנולוגיה, וכך נוכל ליצור טכנולוגיה טובה יותר בעתיד. לדוגמה: Humin App מאפשרת חיפוש באנשי קשר בסמארטפון לא בצורה אלפבתית, אלא על פי הקשרים החברתיים שלך, התדירות וכדומה.
- מתי נשתמש באנתרופולוגיה?
1. שנרצה לנסות להבין קונטקסט מקומי-תרבותי.
2. כשנרצה להבין שוק מסוים.
3. כשנרצה להבין איך מוצרים עובדים באופן יומיומי.
4. כשנרצה להבין התנהגות בעת צריכה.
5. כשנרצה לחשוף בעיות וצרכים.
6. לצורך השראה והמצאה. - שיטת העבודה באנתרופולוגיה היא: הגדרת קהל המשתמשים, מחקר וראיונות. והכי חשוב – לבלות עם המשתמשים כמה שיותר זמן!
[sep]
הרצאה: Designing for love: The sex appeal of applications
מאת: ד"ר יעקב גרינשפן
לאחר ארוחת הצהריים, קיבלנו בוסט של אנרגיות בהרצאתו המפתיעה של יעקב גרינשפן, ד"ר לפסיכולוגיה קוגנטיבית ויועץ אסטרטגי לחווית משתמש.
נק' שלקחתי איתי מההרצאה:
- אנחנו נותנים למכשירים שאנחנו משתמשים בהם מרכיבים אנושיים, לכן בעת העיצוב כדאי לחשוב על פיתוח יחסי חברות (mating) וקרבה עם המוצר.
- בעת השימוש במוצר שלנו, המשתמש עובר 3 שלבים המקבילים לשלבי התאהבות – גילוי, אימוץ (ושימוש) ונטישה. בעת עיצוב האתר/האפליקציה יש לקחת את השלבים הללו בחשבון.
- למה משתמשים עוזבים את המוצר שלנו? 42% מהמשתמשים יעזבו כי אין תוכן חדש. גרינשפן מציע ליצור תמיד חידושים ואינטרקציות מעניינות שישאירו את המשתמש במגרש שלנו, בדיוק כפי שיועץ נישואים היה מציע לזוג במערכת יחסים משועממת…
- חשוב להבין שבגידה היא גם חלק מדפוס ההתנהגות של המשתמש שלנו. אם נשווה לרגע את האפסטור לפיקאפ בר, זה הכי מתבקש שהמשתמש שלנו ירצה לבדוק עוד אפליקציות באותו התחום כמו המוצר שלנו. זה בטבע שלנו (יש הטוענים גם בגנים שלנו!) לחקור אופציות נוספות.
- לסיום, מסתבר שככל שגברים רוקדים טוב יותר, יותר נשים נמשכות אליהן. ואיך זה קשור ל UX? ככל שנייצר אנימציות ואינטרקציות חלקות ובעלות תנועה סימטרית ויפה (לדוגמה: אנימציית סגירת המסך במק), נמשוך יותר משתמשים להמשיך ולהפעיל אותן.
עדיין לא השתכנעתם? צפו בסרטון הבא בו אנו מדגימים את העיקרון :)
[sep]
הרצאה: Connected UX
מאת: Aarron Walter
אהרון וולטר, המאפיין הראשי בחברת MailChimp, מחבר הספר "Designing for emotion", מרצה במכללות ובכנסים ברחבי העולם, נתן לנו הצצה חטופה לתוך עולמו והציע מתודולוגיה מעניינת של איסוף נתונים והגעה למסקנות.
נק' שלקחתי איתי מההרצאה:
- אפשר לחלק את כמות האינפורמציה בעולם ע"פ ההירכיה הבאה:
Wisdom
Knowledge
Information
Data
פסגת השאיפות היא ליצור Data Base רחב ומקיף באמצעות פידבקים ממשתמשים, ולזקק אותו עד שמגיעים לפנינת חוכמה אמיתית (להלן: Wisdom). - איך מייצרים מאגר רחב של מידע?
באמצעות פידבקים ממשתמשים במייל, ראיונות, סקרים, מחקרים על התעשייה, מחקרים על מתחרים, שימור לקוחות, ניתוח שיחות של תמיכה ועוד. - לאחר עבודה אינטנסיבית של איסוף נתונים יוצרים רשימה מסודרת של כל המסקנות, וחולקים אותה עם כל המחלקות בחברה. גישה פתוחה למידע ושיתוף בתוך הארגון מחזקים את הקשרים בין הצוותים ויוצרים תרבות חדשה של מחקר.
- חשוב לסכם את המידע לכדי סיפורים ולא לנתונים יבשים שקשה לקרוא. זה נגיש וזכיר הרבה יותר.
- איך משיגים את המידע הנדרש ממאגר הנתונים ומפענחים אותו?
1.הולכים לנתונים תמיד עם שאלה מדויקת, משתמשים במילות מפתח.
2. שואלים את השאלה מאחורי השאלה: להבין באמת ממה נובעת הבעיה. לדוגמה, בתלונות של יוזר על שימוש הוא ידווח על כשל מסוים שיכול לנבוע ממקום אחר לגמרי ועמוק יותר בחווית המשתמש. - לא לנסות לדרג דברים ולתבנת אותם לידי איסוף נתונים יבש. לעיתים אנחנו עושים זאת כיוון שחווית המשתמש היא סובייקטיבית וקשה לכמת אותה. המטרה היא להבין את ההתנהלות האנושית מאחורי המידע, כמו הבנה ורגישות של צרכים אנושיים.
ההרצאה בוידאו (מתוך כנס אחר):
והמצגת בסליידשר:
[sep]
הרצאה: Design for engagement
מאת: Jesse James Garrett
את ההרצאה הטובה והמבוקשת מכולן, כמובן שמרו לסוף היום. ג'סי ג'יימס גארת' האגדי, מייסד שותף וסמנכ"ל קריאטיב ב Adaptive Path, מחבר הספר "The Elements of User Experience" ואחד מהשמות החמים בתעשייה, הביא בפנינו תובנות חדשות בנושא Engagement Design, שיעצימו את החוויה במוצרים שלנו.
נק' שלקחתי איתי מההרצאה:
- ככל שמתעסקים יותר ב UX, מתחילים לראות בעיות ב UX בכל מקום (בדומה לרעיון של אריק רייס, שכל אחד מאיתנו יכול להיות אריכטקט מידע).
- User experience design is the design of anything with human experience as an explicit outcome, and human engagement as an explicit goal
למעשה, ע"פ גארת', עיצוב חווית משתמש הוא להשתמש במעורבות וחיבור רגשי (Engagement) כמטרה מפורשת, וחווית משתמש כתוצאה מפורשת. - כדי ליצור Engagement אפשר להשתמש בכל החושים:
1. יוצרי סרטים יוצרים Engagement ויזואלי באמצעות זוויות צילום מרתקות, שנועדו לשבות את הצופה.
2. העוצמות שיש במוסיקה של בטהובן לעומת מוסיקת מעליות, כל אחת בשימוש המתאים לה.
3. טעמים שיש בסוגי אוכל/תבלינים שונים והשילוב שביניהם, שיוצר חוויה גסטרונומית חדשה.
4. Engagement of the body – יצירת חוויה חדשה באמצעות שפת גוף, ג'סטות וכדומה. - כשאנחנו מתחילים לעצב מוצר יש להתחשב בהנחות ובמעשים (ערכים חיצוניים) שהמשתמש מגיע איתם, לעומת המצב הקוגנטיבי והרגשי (ערכים פנימיים) שבו הוא נמצא.
- למעצב/מאפיין טוב צריך תמיד להיות את הרצון לפתור בעיות, לספר ולחלוק מה לא עבד, למצוא את הסיבה לכך, לחשוב על הבעיה ולא רק על ה Best Practice.
- ואחרי שהשכלנו להבין את כל זאת, חשוב להעביר את זה הלאה למשתמש באמצעות סיפור, נרטיב חדש ומרתק וליצור טקסטורה של חוויה.
ההרצאה בוידאו (מתוך כנס אחר):
http://youtu.be/X-FWtDHDYus
[sep]
לסיכום
רצינו להגיד שאפו ענק לאבי איצקוביץ' וצוות UX Salon על הרמת אירוע יוצא דופן, עשיר ומושקע, עם תכנים איכותיים וסופר מקצועיים ומרצים מעולים מחזית השוק, והכול בניחוח של חו"ל.
התמונות בכתבה נלקחו מתוך קבוצת הפייסבוק של הכנס.
אנחנו מקווים שתקחו לעצמכם חלק מהטיפים שנכתבו כאן, תזכרו תמיד מי הוא הלקוח שלכם ומהיכן הוא מגיע, תעזרו במודלים של שיחה/אהבה, תחלקו עם הצוותים והמחלקות בעבודה את המסקנות שלכם ותייצרו מוצרים אנושיים, טובים ועם חיי מדף ארוכים עבור המשתמשים שלכם.
שיהיה בהצלחה, נתראה בכנסים הבאים, ואל תשכחו להמשיך לרקוד!
